Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 99

לשנת תרסייא 99 תבן וקש מחללים את השבת. בי ישבנו על סוסינו ונפרד לרדוף אחריהם בשבע דרכים׳ למען הודיעם כח ידינו לבלתי יזידו עוד להפריע מנוחתנו ביום השבת■ וישיגו אותם שנים מאתנו בדרך חצי שער, נגבה מגבולנו. וילחמו בם ותגבר ידם וימלטו את השבי ואף שבו מבהמת בעלי ריבנו ויוליכום העירה׳ אפס כי בחום המלחמה נשברה יד אחד מאנשי ריבנו, ויהי להם הדבר הזה לתואנה להביאנו בסלילים על המכות אשר נחלו מידינו׳ ויוסיפו להתאנות לנו בעלילות שוא, אך ידיהם לא עשו תושיה.!בהשתדלות מנהלנו באו שוטרי המלכות מעזה׳ ואחרי ראו בעיניהם את כל הנזק אשר הסבו לנו בגי מסמיה בזדונם צוו במפגיע על שני הצדדים לעזוב דרך איבה ולאחוז בדרכי שלום לבלתי יעבור איש גבול נחלת רעהו לרעה׳ ונשמח מאד כי יצאנו בלי סנע מסבך המשפטים אשר נם הזוכה נם לא ידע נחת. בימים האלה (כ׳־ א אייר) ילד יולד ללייבאוויץ, ויהי הילד הזה הראשון לזכרים1) אשר נולדו כתוך המושב גדרה, ויקרא שטו»אביגדור־! ודרכי חיינו לא נשתנו במאומה. עודנו טתכלכלים בקטניות וירקות׳ וכשר לא יבוא אל פינו בלתי אם מסרק לפרק. כי מלבד ענינו ולחצנו הנה גם שרב לא היה במקומנו׳ ויהי בהצטרכנו לשחוט בן־עוף ונשלחהו עקרונה; ותך השמש על ראשו ויתעלף וימות. וירא מנהלנו בלחצנו ויציע לפני ההנהגה באדיססא להעמיד שרב בגדרה. ושו״ב ברוסיה הד״ר יחזקאל לייבאוויין אבי אחד טכני חברתנו׳ זקן ונשוא פנים, ירא וחרר באמת וחכם היודע להתהלך עם הבריות בנחת׳ ויתן מנהלנו עיניו בו, ויהי כבוא ההסכמה להצעתו מההנהגה וחמן את השו־ב הנ״ל לעלות הנה׳ אחרי התיצבו לפני הגאון הנציי׳ב מוואלאזין, ויהי בסמוך הגאון הנ״ל את ידו על הר״ר יחזקאל לייבאוויץ למנותו גם למורה הוראה בנדרה׳ ויעל הרי״ל ארצה ישראל בי׳יט בסיון 1) כי נת אחת נולדד לשסעיני, אניניל •םשד, קודם לו י: ס ־אנ׳ניך בן צבי קוווויץ נולד תחלה. אלא שלידתו היתד ביאש״ל.