Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 98

!)8 לוח איץ־ישראל שמונה בניסן׳ כי אז בא מנהלנו עם המערערים ילידי פשרה׳ ויתקיים דבר החלוקה בעזה על סי הממשלה כדת וכהלכה, ויהי בשוב מנהלנו מעזה ויביא אתו את תכנית מושבנו מקוים מהממשלה לכל סרטיה. ועת הקציר הגיע ואשר יגורנו בא לנו מפח נפש באסטנו, ובל תקותנו לתבואת השנה הזאת היה למים ויפול לבבני עלינו, ובסרט אחרי נוכחנו, כי לוא גם נתנה האדמה את יבולה לנו כמשסט לא מלאה את פסוקנו, כי במדת קכ״ה דונם הנקצבים לכל אחד מאתנו אשר מחציתם לא לזרע, אין גם החצי מהדרוש למחית איש וביתו׳ ובשל הדבר הזה הציע מנהלנו לסני ההנהגח באדיססא להוסיף לנו אדמה. ותמלא ההנהגה יאת ידו לתור למעננו אדמה לקנותה, והדבר הזה החיה את רוחנו וישב ויפרח את עץ תקותנו. אך רוגזם של שכננו לא הרסה מעלינו׳ וישונו ויתגרו׳ נשלחם שן נהמתם נשדותנו לרעות נם, ואנחנו התאפקנו בכל כחנו מלבוא עטהם בריב מדעתנו מאז שבתנו פה טעם פרי המחלקת, אך בני הכפר מסמיהאשר על גבולנו הרבו להקניטנו בתתם את כרמנו מרמם לרגלי שוריהם וחטוריהס׳ויכשל כח סבלנו, ונוליך שבי את בהמתם עד אשר פדו אותם בכסף מלא. וכהוסיסם להציק לנו כן הוספנו במחיר פדיון השבוים. ויחר בנו אפם ויתחמו עלינו נקם. ויהי ביום השבת נבקר גי אייר, ואנחנו ככיהכ׳׳נ, כמעט כלינו תפלת השחר, והנה הערבי הרועה את בהמתנו ביטדה בא העירה בבהלה וידיו על ראשו והוא צועק ובוכה׳ כי אחדים מבני מסטיה התנפלו עליו במקלות ויכוהו ויגזלו מידו ארבעה משורינו ויוליכום שבי בתוך עדרם. וירתחדמנו כקרבנו ונחום לבנו עלתה בידינו שלא מדעת ושלא בכונה ל כ ו י ן אל ההלכה׳ כי על יויטני הספר אפילו אינם באים אלא על עסקי