Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 89

(!8• לבלתי תת את היהודים למית בכפרים; חימש הדמים פןיפריעוהר מבנות עוד בכח־ הרשאה הזאת בהתאנים להי כ* עבר זמיר... יימלך עליו לבז לתת• לכנר אחד להכין בביתו חמשה בתי קרשים' סתפרקים לטען הביאם בבת אחת גזירתה ולהעמידם על מקוטם׳ בטרם יספיקו פקידי הדשות להניא את המלאכה׳■ כי בטוח היה אשר לא דינר הפקידם• לערער על ההרשאה, אחרי אשר כבר נעשה מעשה על פיה׳ ויקח עצים ודעפים בהקפה בהכותו לבוא מעותיהם מאדיססא. אפס ני בהתעתד הרקזיו לעלות ארצה ישראל׳ נדחה משלוה• הכספים האלה עד לכתו׳• ובהתעכבם התעכבה נשי■ העמדת הבתים, זיהרקד־ו סוף סוף בא ונאמר: עתה נושע לפחית־ מצרות המעון, ואף הוא התכדן להקיס את הבתיס׳ באמת. ויהי־ בטרם לכתו הגלילה ויצו על פקידיו׳ החדשים לעשות כדבר הרימים׳• אשר לקחהו אתו אל הגליל, אך אחרי לבתו התנה: ו¬ הפקידים בשלוח עצי הבתים גדרתה• בעצלתים׳ וזקני הכפר בראותם את העגלות טעינות■ עצי בנין באו ושאלו להראות׳ להם את ההרשאה. ויה־ הדבר הזה לתואנה לי,פקידים לעצור כעד המלאכה עד שוב הוק״ז טורפו ובשובו! ידעו לפתותו בסיהמ לבלתי מלא אהד עצת הריר״פ איטי התעכב עוד בצפת לרגלי עניני יסור המעלה .י ותשבות המלאכה כלה׳- והעצים וזי,רעפים התגלגלו תחת שואה־ ימים רבים וילכו הלוך וילד"■ ושאריתם נשקעו כבנין הארור, והנוספות על בית הקרשים• איטר נבנו אחרי¬ כן כפי המספר להלאה. והרקז״ו עשה בארץ ישראל כאדבעד, חדישים דשב לארצו׳• ובשרם לבתו מסר את דבר הישוב לרי אברהם מויאל הספרדי ויפקד על ידו לעזר ומזכיר את ה׳ אליעזר רוקח. ובימים האלה עזבנו חברנו מאהילענסקי וילך ארצה רוסיה׳ אך ער טהרה מלא מקומו הכרנו׳ הי חישין אשר שב אלינו מרוסיה בסוף חדש מרחשון, 12 לשנת תרמיא