Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 88

נשפת חנף הוסיף גם הוא להלבין פנינו במגרעת הילדות אשר דבקה בנו* ויחליט נחיצות פקיד ממונה עלינו. וירבו שיחה על אדות הדבר הזה מרבה מהביל׳ ויהי כראותינו כ• תחת לשית לב לעצם צרכינו המרובים׳ מבלים את הזמן בדברים בטלים, ובהרגישנו את כאב העלבון של דלותנו אשר נתנה אותנו למדרס לשון לכל החפץ להסתולל בנו; התחמץ לבנו מאד ובשתי ידים דחינו את ההצעה׳ אשר לא נכחד מאתנו מקורה׳ בתשובה של פעם׳ לאמר : כבר פשטנו נעלי הילדות מעל רגלינו ואין לנו כל חפץ במנהל ומורה דרך! ובחום לבנו נזרקו מפינו גם דברים אשר הרק״ז חשבם לעלבון לו ויתקצף מאד ויקם ממושבו ויפרד מאתנו בחרי אף׳ ויקח מאתנו רק את המערכת לשכלולנו, אשר הערכנוה. לסכום מאת אלף פראנק. והדר פ־נסקר ידע את כל אשר נעשה פה וירע בעיניו כי איש עצתו ואיש סודו החכם הנכבד מר לילינכלום, הוא איש רחב דעת׳ אשר לא יתן נפשו להסחף מזרם דעת הקהל ההומיה וסוררת; והוא נטה אחרינו לאהבה ולכבד את מפעלנו, ויעמוד כחומת ברזל להגן עלינו מחמת צוררנו. וימהר הדר ויערך מכתב חוזר אל כל האגדות הפרטיות לחות דעתם בשמך שבועים ימים על אדות שכלול גדרר״ותעל בידו להשיג הסכמת רוב האגודות לשכלול קחלט בטרם הספיקו דברי הרק״ז. אשר שלחם אף הוא לכל האגודות הפרטיות; להבאיש את רוחנו בעיניהן. ויהי כי החלט הדבר מבלי שוב׳ויספח הרק״ז אלינו את בלקינד ואתסיינברג ואת חנקין, ואת שמעוני יליד פולטאווא אשד אגודת העיר הזאת התקיימו עליו׳ ואת פינו לא שאל. והדי־מ פינס בקנותו את גדרה קנה גם הרשאת המלכות לבנות בה בתי עבדה על שטח אדמה במרת אלפים מתר מרובעות׳ ויהי כי דבו הימים יפקורת פחת ירושלסחזקה על פקידי המחוזות