Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 85

85 לשנת תרסיא •בהם תמיד׳ והיה בכל עת אשר תגבר עלינו יד העצבון והיאוש ישבו הזכדונות האלה וחזקו לבננו ומלאו אותנו תקוה ונועם5 ובנינו אשר נולדו באחרונה׳ אשר לא ידעו ולא ראו את החיים האלה שותים נצמא את ספורינו ולמדו לדעת, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם אך על מוצא פי הרוח וההתלהבות׳ אשד יתבלו את הלחם היבש וינעימו את המרורים. ובמרורים לא ידענו חסר׳ כי רבו תקותינו אשר נכזבו, הנה זה "משה" ההר׳ אשר אמרנו כי יהיה לנו לכימל מצאנוהו אדמת טרשים כולו לא יצלח למטעי כרמים מאומה. ויהי כי עזבנו עבודתנו בהר משה בהתיאשנו ממנה׳ ונרכיז כל כחנו לעבודת הר יהודית לעדרהו ולנכשהו עד הכשירולמטעים. יתהי עלינו העבודה רבה לנון את הרוחות ולהחזיק השלום בין בני חברתינו העובדים׳ אשר הזריזים שנהם לא נחה דעתם בעבודת המתונים•׳ והדייקנים שבהם התלוננו על עבודת הפחזנים׳ אך הדעת בנפשנו, כי כל קיום תקותינו תלוי אך באחדות שלמה חסמה הדרך בעד סערות הרוחות לבלתי תפריצנה. והכשרת האדמה כלתה, ונקבע את היום אשר בו נחל כמטעד» ויהי לנו היום הזה לחג׳ ונקדשהו בשירה ובזמרה וביסוד ־קופת "אגודת אחים" אשר נועדה לתמיכת חברינו במקרים היוצאים מן הכלל, ונעל ההרה איש איש ומכושו על שכמו ונטע את הזמורה הראשונה לשם כבוד מנהלנו הרי״ט סינס נ״י אשר הרבה להשתתף עמנו בסבלותנו ויפעל לטובתנו. ואחריה _נטעו שאר הזמורות לשם שאר דורשי טוכתינו ולשמנו אנחנו׳ יעל כל נטיעה דרשה ונדבה׳ איש איש לסי מסת כיסו הנקוב. ויהיו פרי הנדבות האלה למסד קופת "אגודת האחים" הנזכרת. וארבעת אלפים נטיעות נטענו בהר יהודית׳ ויהי לנו הכרם הזה הראשון לכל ■ כרמי גדרה בהרריה השוממים, כרם אשר בעצבון