Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 83

83?1שנת תרסי׳א ובקול זמרה. כלננו הנאמן ידע את עתו וירץ לקראתנו ויקבל פנינו בחדור, ויקפץ וירקד ויתגלגל בינות רגלינו וסתאום הסנה עורף ויעט אל משכננו לבשר לעומד על המשמר את ביאתנו׳ ואחיי אספו מסביב לקדרה להריח את ריח התבשיל חש לשוב אלינו ולהודיענו, כי הכל מוכן לסעודה. כליל התקדש חג היה לנו הלילה תמיד, איש איש מאתנו בא אל הבית כמבוא אל בית חבר וזבח משפחה׳ ונסרוק את המכושים מעלינו ונציגם בפינת הבית, ובעוד אנחנו עסוקים כרחיצת פנינו וידינו עסוק השומר בהכנת הסעודה. ידי כתנתו מקופלות על זרועותיו והוא עומד וממרק, ושוטף את הכלים לנקותם וטועם את התבשיל להוסיף בו מלח או תבלין אם יש כהם צורך. ופיו כמעין המתגבר מביע דברי הדודים׳ לבדח את יעת אורחיו׳ בקראו את ההלל על התבשילים וספרו שבדדהסבפני כל אחד ואחד לפי טעמו והרגלו. להליטאים יאמר 5 כי מרק גרש יטעם בצלע ושימ־ם יטעמו היום.ולהדרומים יאמר : כי אך טעם צלי־קדרשוחה ברוטב שמן יחושו בפולים האלה. ואת החכים המפנקים של הפולנים הרטיב בהבטיחו להם טעם ססגונים וצפיחית בדבש. וכל דברי גוזמאותיו נהפכו בשעת האוכל לאמת גמורה וכלחם המן היה לנו התבשילים׳ בטעום בהם כל איש את אשר נעים לחכו כי תבלין אחר נתון בהם ו׳״יגיעה* שטו יהוא עשה את כל הנפלאות האלה. והשעה שבין הסעודה לבין השנה רדתה מקדשת לעסקי הצביר ולהתרועעות, ויהי כי עמד על הסרק שאלה מה שהיא. הטעונה פתרון להלכה או למעשה. ונשב סביב לשולחן. והיושב כיאש אשר בחרנוהו רק לשעה זו ערך את סדר היום והעלה את כל השאלות וההצעות אשה אחרי רעותה לדין עליהם׳ ויהי כניא אל הפרק ענין משאת נפש׳ ענין אידעאלי, ותתלהננה