Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 51

לשנת תרם, א ן,r שעה באנו אל המלון בשמחה והיה מקניט אותי הזקן ח׳ יעקב ה"' "ראית כי אמיתי לך זכות ירושלם תגן עלינו, הרי שליית הצילנו הי ממיתה מימונה"׳ הודו לה■ כי טוב כל״ח. ונטלנו ידינו והתפללנו ערבית וישבנו לאכול, ובאותה רגע באו שני הרוצחים ד,נז־ל ויראו אותנו ויניעו ראשם ויחרקו שן ויקרבו אל הקאטירגיי ייאמרו לו איך באתם אל המלון הזה ובאיזה דרך )' וישבע להם באמונתם בקול בדול כי אינו יודע באיזה דרך באנו, רק הסוסים ד,זי הולכים לפנינו ואנחנו אחריהם. לא עברנו דרך עלית ההר בלל כ* אס בדרך ישר, פתאום נכנסו הסוסים לנינה סלונית ׳מהם טכירים אותה׳ וטהגינה באנו אל המלון הזה. בדיך סודה ומציל׳ ונטיתי עסקי וחזרתי לער,־ק ירושת״ו. ביים כי אייר התר״ח נתביש־מ הרה״ג ראש״ל אנ״ן זלה־ר. יהיה יוס טי יום צרה ותוכחה׳ ומינו במקומו להרה״ג סבא קדישא אכיר הרועים כמהר״י קרביו זצוק״ל, ובסוף ימיו פיון התרי״ד היה הכולל בדוחק ובמצוק ובלשו מטנו מנהלי הכולל שיסכים לצאת לחו־ל עם כמה חכמים לדפוק על פתחי נדיב* עם אלקי אברהם, ומקא למצרים ולונדון הבירה יע״א; והסכים ברוב סתויים יפיוסים והלכתי ללותו ליפו ת״ו׳ ובשעה שרצו ליכנס לדוגיא לילך לאנית הקטור אט״ל רגלוהי דבר איניש אימן ערבין ליה יאתר דמתבעי תטן מובילי; יתיה. ואמיתי לו למה הולך כיון שחושש כ״מ, והשיב לי זאת היא התשובה רגלוהי וכוי ונסע למצרים וקבץ לערך ארבע מאות ליראס׳ ובעוד,"ר ביום כ־ד לחי אב תדי״ד נאד, השמיעה לפעה״ק ועשינו מספד מר וכבד כיאות לן שאבדנו א נידה גדולה אין לנו תמורתי בעוה־ר1). י] נטקוה דרג ד,ןד. :רטנד. ל־אי# דיבנים (נ״ט r׳t■׳ תיט־יו דוג רלריל נטידי׳ר ד״ם נסיט אנולעסיא רנודע בי״ת שט• גשס •רב תניא'. נגן שסיגיט שני• י•" בעלותי על בהא ררננות. וינדן בכרנמו ע,"ן ׳ט:יט וא-דעד ׳דחיט. •דשאיר אז׳ייי 6°י'ב יביט• אך :«1ם עידס גרת־גיט (ד,עויך>