Luaḥ erets Yiśraʾel · 1900-01-01 · שנת התרס״א - שנה ששית - 1900 · p. Seite 25

25 לשנת תדסיא הלילה ובאמצע ליל חושך וערסל נראה אנחנו בטרחק רב את אשי לא תראו אתם במרחק קטן. אנכי לא אקיף כל הלילה את הכרם וגם לא אשרוק ולא אקשקש בכלי סחים׳ כאשר תעשו אתם למען החרד את הגנבים או השועלים, רק את המקום היותר גבוה של הכרם אבחר לי למושב׳ לא אשיר ולא אשמיע קול׳ ורק עיני הבהירות תעוסינה בכל סנות דברם. וזה האות כי אתמול בלילה מיר בשובי אמרתי להארקכי שועל התגנב בתוך הכרם ובאמת מאין ידעת חביבי הדבר הזה׳ האם נביא הנך? לא נכיא הנני כי אם בקי ומנסה; כי בהתבונני אשר דוח אין כארץ ועלי הגפנים יתנועעו הנה והנה אז אבץ כי בשח **ייעל מטיל מתחתם. כן, צדקת עכדאללא —אמר בנימן הירושלמיי—,ב-׳נטירת הניטים" גדול לחכם מכחנו ׳ כי בעיניכם הבהירות זבידיעתבס לקלוע אל המטרה לא תניחו את השועלים לחבל את הכרמים, פועלינו מתאחדים מעט היים —אמר יהונתן— ועלינו הלא לכזנוד היום את כל הגפנים. אל תשכח אדוני -אמד עבדאללא— כי למען .קמץ נהטח־ר מצאתי לנו בוצרים נערים ונערות קטנים, והמה כלם מהכפר "בני-ברק" הרחוק כשלש שעות מפה׳ ולכן אין פלא אם התאחדו מעט׳ ובכל זאת —הוסיף לאמר - הנני רואח אותם מיחוק הולכים ונאים, ובעוד כרבע שעה יבאו הנה, והשערת הבדוי לא נכזבה כי אחר רבע שעה באו כחמש עשרה נערים ונערות׳ ויהונתן מהר להעמיד את כל אחד מחם 3ראשכלשורה ושורה׳ ויתן ביד כל אחד סכין ערבי פשוט לבצור׳ יתנו אותם לשום דעתם על הענבים המקולקידם לבל יתנום ייל תוך הסלים. חיה בטוב יהונתן ידידי --אמר אבינרב אבר במתולה׳ 4