Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 152

— 152 - ממעל לראשו נמתחו שמים בהירים ורוח צח מלא ריח בשמים קדם פניו בנחת׳ וישיבו נפשו. נחמיה לא נטה לא לימין ולא לשמאל וילך הלך וצעד... עוד מאה צעדים .... לסוף הנה חומת העיר. נחמיה אחז בחזקה בכנף העליון של מעילו ויקרעהו. ועמו יחד גם לבבו ונחל שוטף פרץ מכולות עיניו. ובקול נמוך נלחץ מדמעות קרא : ׳אם אשכחך י ר ו ש ל ם תשכח ימיני ". הו א לא שם לבו להירים והברכות החמות אשר הוגשה לו מאת אחיו אשר פגשוהו מיד בהכנסו בשער יפו,ואף לא ענה מאומה על שאלותיהם.״איה הכותל, הכותל הקדוש־ שאל את מברכיו בחרדה והתפלעות׳ ויטהר ללכת בצעדי און בהדרך שהראו לו! ... הנה הכת הקדוש׳ השארית האחרונה של החומה המערבית אשר הקיפה לפנים את בית ה,. ויפל נחמיה לרגלי ה כ ת ל וינשק את אבניה בהכנעה וביראת הרוממות , . . אחרי כן קם וישען על האבנים .. ויקרא בקול גדול את התפלה אשר יצאה ממעמקי נפשו בקריאת שמחה ובהתלהבות עצומה. . . וכהתטו להתפלל ישב ארצה.עיניו נפקחו ויראה מראות אלהים ואזניו חקשיבו רננת מלאכי מרום. נפשי התרוממה ותסרד מבית חמרה׳ והמלה האחרונה אשר לחשו שםתיו בלחצו אותן אל כתל המקדש היתה: "א ם א ש כ ח ך י ר ו ש ל ם"! המושבה החדשה שנירא מלכד התמיכה אשר נתנה ■חברת יסור מושבות ליהודים" (.J. K. A) להמושבות הקיימות מכבר. קנתה בסוף הקיץ את אחוזת "ש ג׳ י ר א־ הגדולה והפוריה. והיא נכתבה כבר בערכאות הממשלה על שמה׳וכברהחלו לעשות גכולים בכל ארבעת רוחותיה. אדמת ש גי י ר א תכיל 33000 דונאם ויותר׳ וכמעט כלה ראויה למזרע תבואה׳ החברה החליטה לתת לכל משפחה —אשר תושיב פהמושנה החרימה הזאת- שלש מאותדונם L____