Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 149

— 149 — היום לערב וימצא לו בית אשר מזהה קבועה בפתחו ויכנס בו ויבקש מקום ללון ולחם׳ וככל מקום מצא לו ההלך הזה הבתים והלבבות פתוחים לפניו לרוחה. ויש אשר שכב בין השיחים תחת בפת השמים המלאה כוכבים או על הקש* בצל העמרים. ויהי היום ויעבר בבקעה אחת בין הרי הקרפטים ויפל כידי שודדים. ובראותו את עצמו מקף אנשים אכזרים׳ לא עלה אף על לבו לעמד על נפשו ולהגןבעדו ויאמרלהם במנוחה: עולה הנניוהולךאני ירושלמה. ירושלמה #׳ שנה ראש השודדים . ויביטו אליו כלם בתמהון וביראת הכבוד והראש נתן לו אות ללכת אחריו. ויבאו אל מערה מ?קרת בצור אשר בה התלקחה מדורת אש גדולה. המגרשים מחברת האדם נתנו לו מקום ללון ויקראוהו לאבל עמם. ויהי ממחרת בצאת נחמיה לעשות דרכו ויאמר אליו הראש : "בבואך •מטה התפלל נא בעדי׳ הן אל אחד לכלנד.”. אחרי ימים רבים ראתה עינו סוף סוף את הים הגדול זה הים עם קצפו הלבןעם אניותיו השטות על פניו יגדותיו המתעלמות רחוק רחוק מעין הראה. רב חובל תירקי לקח אותו על אניתו למשרת בי יד נחמיה לא השיגה לתת שכרה׳ ויהי בערב היום השני ותקם סערה על הים. תרני האניה נשברו והיא נפלה כידי שודדים מעיר טריפולי׳ וראש השודדים הוליך את נחמיה אל שוק העבדים בעיר קטנה אשר על אחד חפי אזיה הקטנה, ושם קנהו מושלם אחד וישימהו בגנו לעבדו ולשמרו. ובכן נהפך נחמיה לגנן׳ זה האיש נחמיה אשר מעודו לא טפל בפרחים אחמם מלבד הפרחים הצומחים בשדות התלמוד. H־ * * והגן היה מלא עצים פרחים ובשמים משכרים וגלי ים התכלת המשתרע לרגלו לחכוהו יומם וליל. ומדי ראות נחמיה מבעד תפוח* הזהב והאתרוגים את מראה המים הנוזל ואת האניות