Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 129

— 129 — "ד בעלי בתים עובדי שדות וכרמים ונקראים "פלחין" תרגום עבר "סלח, ופקיעין מלאה כל טוב ארץ לא תחסר כל בה עינות מים "יוצאים בבקעה ובהר ושם אילן החווכין של רשב׳י, הוא זקן »ואינו עושה פירות והנכרים נוהגים ב< קדושה ואם נפשת ענף "מן האילן אין לוקח־ן אותו לשום תשמיש אף לתבערת יקוד אש "אין נהנין ממנו. וסיפר לי ר׳ ראובן מסאטמב שכל כך הוא גדול "שעל צמרת האילן שהוא ראש האילן ישב שס עם כמה אנשים "ולמדו שם זוהר בחבורה". אולם מהעת ההיא והלאה לא נודע כמעט מאומה אחת הקהלה הנפלאה הזאת. סבת הדבר היא כי מרבית ספרי ומכתבי מסע שנתפרסמו מאז והלאה נכתבו טירושלם׳ וגם המכתבים המעטים שנשלחו מצפת. נכתבו מידי רבנים וחסידים אשר חפשו להודיע לאחיהם שנגולה רק נסים ונפלאות ושטות הקברים שהשתטחו עליהם והתפללו בעדם. אך זה לא נחשב אצלם כלל לענין ואולי עוד התביישו להודיע לאחיהם כי בסביבות עיה״ק צפת ובהעיר פקיעין הנזכרת בדרז״ל ובזוהר יושבים כעת יהודים עובדי אדמה פשוטים שממש נתעקרו׳ ובל־ם לא שמו גם בעצמם את לבבם לדעת את מצב אחיהם האברים יושבי פקיעין.— והיחס הזה שבין חו״ר צפת וטבריא, להשריד הזה שאחזו במעשי אבותיהם בארץ אבותיהם גרם גרעון ונסיגה לאחור להישוב הזה׳ כי כטיבן כל איש מהם שהיתר, לאל ידו השתדל להשיא את בתו או בנו לעירוני או עירונית בצפת ומבריא׳ ולכן מוצאים הננו בה בשנת תקע״ה דק 300 נפיש שזה לא יעלה אפילו לחמישים משפחות 1 לכל משפחות היהודים יושבי הכפר היי אז אחוזות ונחלות בתים ושדות וכרמים והם עבדו את אדמתם בידיהם׳ וקרוב לסוף המאה החולפת הי׳ בהכפר הזה גם ישוב קטן מבני האשכנזים; וגם להם היי בתי אחוזה,בית הכנסת מיוחד. אולם התלאות והצרות