Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899
- Date
- 1899-01-01
- Page
- Seite 130 (sequence 166)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/4789469-6448701--1168-4793367- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
— 130 התכופות שבאו על ארץ הגליל בהעשר האחרון של המאה החולפת ז שוד וחמס מהרמזים, רעש הארץ ומגפה הרסו והחריבו את •שוב האשכנזים כלו׳ מהם מתו ונהרגו ומהם ברחו להערים הקרובות והרחוקות׳ אולם הישוב הקדום של הספרדים נשאר על עמדו׳ רק הוקטן הרבה על ירי התלאות הנוראות האלו ג). ע״י התלאות הנוראות ופגעי הזמן שמצאו אותם לא יכלו כמובן לשלם במשך הזמן הזה להממשלה ידה את מעשר התבואות ויתר המסים המוטלים על עובדי ארמה שנה שנה׳ עד כי בראשית המאה הזאת כאשר שבה ארץ ישראל לממשלת תוגרמה יר״ה בשנת תר־א נשקף עליהם חוב גדול כנד מנשוא. אז נאלצו גם משפחות אחדות מהתושבים הקרומים לעקר את דירתם מהכפר ולמכור את שדותיהם ובתיהם להגוים שכניהם או לעזבם הפקד והם התאחזו נהערים שהי׳ בהם קהלות מישראל. ומעת הזאת הלך ישוב פקיעין הלוך והפור; אז נתעורר אחד מאחינו יושבי טבריא וישתדל להשיג תמיכה שנתית להחזקת הישוב הקדום הזה מאת הגביר סי׳ רפאל הלוי בבארות׳ ואז התאמץ לישב בהכפר הזה נם אחה משפחות חריטות מאחינו בפרס שנאו לצפת.— זהו מה שיכולנו להציל אדות יושבי פקיעין בעבר, ועתה נבאר את תכונת הכפר הזה ומצב הישוב הנכחי לפרטיו 5 אדמת הכפר טובה. ובסביבו נמצאים גנות ופרדסים קטנים י1נםםר היומי שהוציאה לאור לאדי יהודיה מונטיפיור׳ ממסעם השניה לארה״ק נשנההקצ׳ט כהוב •ומונטיפיור׳ נהן מהנה אל האנשים מפקיעין אש־ נאו ללמוד הירד. נניה המדרש נעיר הזאה". והסםור הוה איננו מונן כלל! ני ׳ושני פקיעין שהיו עונד• אדמה מנעוריהם זה נמאהים שנה יעונו אה אדטהם וינואו ללמוד הורה נצפה. אם לא שנשער כי חו״ד צפה וטנריא לא דאנו נלל לחיזוק הישונ נפקיעין. ולא החויקו אה ידם אף נמלמד ללמד אה ילדיהם קרוא ענריה ופרשה השנוע! ולנן נאו אחדים מד.פ נאשר נדלו—לצפה ללמד לקרא ולהתפלל. או אם נאמר ני המהנה היהה לגני האשכנזים אשר עונו את הנפה ויעלו לצפת נמו שהזכרנו.