Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 45

— 45 באחת מערי ארה״ק. במחוז ליטא נתפשטה ההגרה כי מן העמים עכבו את הגאון מלעלות לארה־ק לבלי ימהר את הקץ׳ ולקיהועיל החפץ והרצון של הגאון זצ״ל לעורר את רבים מיושביו לעזב את מיהם ולעלות במסירת נםש לארה״ק. ואחדים מתלמידיו אשר הלכו בעקבות רבם ויעלו בזמן קצר אחרי עלותו אל על— לארה״ק׳ כאשר נזכיר להלן, השלימו את ההתעוררות אשר באה לרגלי רצון הגר״א זצ׳ל. בשנת תקמ״ה עלה לתור את ארה־ק הקראי בנימין בן אליהו(נקרא אח״כ בשם "ירושלמי,), וגם הוא כתב את מסעותיו בספר ויצא לאור ע״י החכם גורלאנד בספר "גנזי ישראל״בפטרבורג). בסוף שנת תקנ״ח עלה לתור את ארה״ק אחד מרבני החסידים; הוא הרב ר׳ נחמן מברסליוו ראש הכת הנקראת על שטו הנודע ע״י חבוריו "לקוטי עצות" *לקיטי הריני׳ ועוד. תעודת נסיעתו לארה־ק משונה היתה מתעודת כל הנוסעים שהיו לפניו ואחריו. הוא לא עלה כמרבית העולים שהיו לפניו לעסוק כה בתורה ועבודה או לבכות על שממותה ולהקבר באדמתה, ואף לא לשם חבת הארץ׳ כ׳א לשם תעודה אחרת לגמרי׳ והיא למען יגלו לו בה רזי התורה. וסודותיה שאי אפשר הי׳ לו להשיג כהיותו בחו״ל. הוא עלה אליה במסירת נפש ממש׳ את אימתו 'בנותיו שלח למשפחתו ולמשרתית; והוא הלן בחברת אחד טמאי פניו; כהכסף המעט אשר אנשי שלומו קבצו ביניהם למענו. היא הי׳ הראשון אשר הלך לקאנסטאנטינאפאל דרך אדעסא׳ כי עד העת ההיא נסעו כל העולים לארה״ק דרך גאלאץ או דרך סימאסטאפאל. בקאנסטאנטינאפאל התעכב ימים טפסר, וכינתים פיצה המלחמה בין צרפת ותוגרמא, ורק בקושי גדול הצליח בידו לעלות על האניה ההולכת לארה״ק בחברת אחד מחכמי הספרדים אשר גם הוא הלך לא״י. כיומים לפני ראש השנה של שנת תקנ״ט