Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 44

— 44 — כשלש ימנים אח״ב יצא לאור במעין קונטרס בשם "שבח ותחלה לאיי• כאת הרי פרץב״ד משה אשר כנראה הי, אחד מהאשכנזים שנתאחוו בירושלם. בימנת תקל׳ז נתעורר רעיון העליה לאד ודק בין היהודים בפוילין וביחוד בין כת החסידים ימנתסשטה אז, וחבורה של משפחות רבות קרוב למאה נפשות עלו בשנה ההיא לארה׳יק תחת פקודת שלשה כהגדוליסשבתלמירי הרב המגיד ממעוריטש׳והם הרב ר׳ ישראל פאליצקער׳ הרב ד מנדוםמענדיל מודטעבסק והרב ר׳ אברהם קאליסקער. המה התאחזו בערים צפת ומבריא ויכוננו כהן ישוב מעדת החסידים אשר לא נתבטל עד היום, ומימם שלחו מכתבים«) לראשיהקהלות בארץ מגוריהם לפנים אשר הודיעו בקצרה את מצב הארץ ויושביה. בשנת תקט״ד בערך עזב הגאון הנודע ר׳ אליהו מווילנא זצ״ל את עירו וילך למסעיו לעלות לארר,״קיר,וא כא עד קעניגסבערג ומשם כתב מכתב מלא מוסר ויראת ד לבניו וב־ב a)׳ ומאשכנז עבר עד ארץ אוסטריא,—אךבבואו עד קצה הארץ נחם על מחימבתו ייימב לעירו. סבת חזרתו לביתו לא גלה לאיימ-ובספר *עלית אליהו" מובאים הנדות וספורים שונים עיד חזרתו אשרלכלם אין יסוד הגיוני׳ ולכן נחפוץ אנחנו לשער׳ כי הסנה העקרית אשר מנעה את הגאון המצוין הזה מלהוציא את חפצו לפעולה לעלות לארה״ק« היתה׳ כי לפני עזבו את אירופא נודע לו שבירוימלם נתבטל ישוב עדת האימכנזים; וביתר ערי ארה־ק ישנן רק קהלות מכת החסידים ימנוסדו מראשי נושאי דגל החסידות אשר הוא ובני סיעתו רדפום ער חרמה, ולכן כמובן אי אפשר הי׳ לו להאחז «1 •פל׳פד, »:תנים מירגניסראלו פרסמנו כיד-יהויפליפ״נד• ר,. ו׳ינרת ב> ע0ור4-104ד«. «0 נדפס נטה פעטיס נשס •עלים לתיזפו.".