Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 43

ממכתב המסע של הקראי שמואל בן דוד שעלה לארה״ק בשנת תיא אחרי אשר שנה בו את כל המאמרים והמבטאים המראים כי מעט קראי נכתבו ויוציאו לאור בשים -אהבת ציון" יחסר מקום דפוס ושנה׳ ואולי נרפם בבגראדנא) כאשר הוכחנו את זאת כדאיות ברורות במאספנו השנתי ירושלם כרך ך עטוך152-137, הרב הזה יספר בסיורו הנד כי המה ישבי בסטטבול כששה שבועות ויחכו על הספינה שהקהל שוכר בעד העולים לרגל לארודק מהעיר הזאת, משום זבות הרבים ולצוות זה לזה ומאימת הנכרים. האניה עזבה את חוף סטאמבול ביום י״ח אלול. ומספר העולים הספרדים באגיה הזאת הי■ 110 נפש׳ ומיד כאשר השמיעה האנירי את קול קני־הרובה לאות בי עזבו את מקומה׳ החלו הספרדים כלם כאחד לשיר ולנגן שיר המעלית לדוד שמחתי ובו׳ ושירים ופזמונים שונים, וכן נהגו יום יום׳ ובערב ר״ה של שנת תקכ״ה באההאניה ליפו. היא היתה אז כפר קטן של ערבים׳ ולעת נבית המכס היי בא החוכר יהודי ממצרים לגבותו סך ל״ג גרוש מכל נפש. ויושבי העיר יפו שהם היו רשעים בטבעם היו מצירים כאכזריות את היהודים העולים לירושלם שנאלצו להתאכסן יום או יומים. אך לפני שנים מספר נדב ר יעקב ב״ר דוד זאנט סכום של כמה אלפים ובנה בית חומה גדול והקדישו להכנסת־אורחים להעוליס, ובכ״ז לא היו מניחים להם להתאכסן בו רק שלשה ’טיס. — ושנים מספר אח״כ הפקידו רבני קושטאנדינא את הנוצרי הנא ד ו מ י י א ציר ארבע ממלכות לשום עין על היהודים העולים ירושלמה כי לא יאונה להם כל רעה, ויוכלו ללכת בטח ירושלמה. בשנה ההיא עלה לארהי׳ק הר משה הירושלמי׳ והוא חבר ספר בשפת יהודית־אשכנזית בשם •ידי משה,' המכלכל תכונת ארץהקדושה, עריה וקברי הקדושים אשי בה(אטשטרראם תקכ״ט).