Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 21

— 21 — אחדים גם רב צמח גאון-. סירק נוכל לשער כי ראשי הישיבות הגדולות שבפוטבדיתא וסורא הניאו את תלמידיהם מלעלות לאה״ק יבסטכם על דרשת ר׳ יהודה שהבאנו למעלה) לבלי יחלש ויתמעט עי״ז הלימוד בישיבותיהם הגדולות׳ אשר מהן יצא אז תורה לכל בני הגולה שבבבל׳ וגם מכל תפוצות ישראל שלחו - להם שאלותיהם בדת ודין, והם השיבו להם תשובותיהם בכתב. וגם כמאה שנים אחרי חתימת הגאונות כבבל עד שנת ד״א תתיק לא נודעו לנו שמות עולים לארה״ק לא מבבל ולא מארץ המערב לא להאחז בה ואף לא לבקרה. — אולם מארצות הסמוכות לארץ ישראל אין ספק כי עלו אליה רבים מאחינו במימך התקופה הזאת לראותה ולבכות על שממותה, וכנראה החל אז מנהג ההשתטחות על קברי הקדושים הקבורים בה. לעומת זה השתדלו ראשי«כת בני מקרא" שנתכיננה בהמאה הששית להאלף הזה, לחזק את העליה לאיה״ק להאחז בה או לטצעילבקרה׳ וירושלם היתה עיר מרכזם אשיר ממנו שלחו שלוחים וגס מכתבים להפיץ את דעותיהם בין הקהלות הקרובות והרחוקות. וכמו שפרשו הרבה מחוקי תורה שבכתב נגד קבלת חז׳ל לפי הפשט היותר קצוני. — מבלי שים עי; על מצב העם —׳ רן גם באבלות ירושלם לא ישמו לב להמשפט הצודק "אין גיזרין גזרה על הצבור אא״כ יכול לעמוד בה"׳ וישימו לחוק על כני עדתם אסור אכילת בשר ושתיית יין לעולם —כרצון הנלהבים שבחכמי ה קבלה הראשונים—. ועור יותר מזה לבשו שקים ויתפלשו באפר ויקוננו תמיד על חרבות ירושלם,)׳ והם 1) סהל בן מצליח נסכתבו לי׳ יעקב בן שמיאל הנדפס נספר לקוט׳ קדמיניות ליייש׳פ נספהים עמוד 81. ודבר אסור אבילת בשי בקי וצאן נהנו בני מקיא שניוושלס לכתב בתנאי כתובותיהם, ובשטר כתובה שהי'לפנינו הנכתב ביוישלם כשנח ריא תשפ״ח יאלף של״ט לימטיות) כתוב בסופו: ועל מנת שישמרו מועדיי׳ בראית הירח ובד,«צא אניכ «א"׳ וכלי לאכול בשר בקד וצאן בידושלם עד יתכן מזבח ד׳.