Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 20

»0 ציון" (שם שם». הרנה מחיטי הגמרא הלהיבו במאדאת יושבי חו״ל לעלות לארה״ק ולהאחז בה או רק לבקרו•,׳ויפליגו בדרשותיהם במעלת הארץ וקדושתה׳ במעלת האיש ההולך בה רק די אמות וגם נשבח הזוכה להקבר נא״י ולהיפך בגנות הישיבה בחו״ל (כתובות ק״י ביי. ורבים מהם היו לא רק נאים דורימים כ״א גם מקיימים נאים׳ ויעלו בעצמם אליה׳ ומהם גם במסירת נפש׳ כמו ר׳ זירא—ימענר את הנהר באמצעות חבל הנמתח מימני עבריו ולא אבה להמתין עד ביאת המעברה(ימם קייב אי>,ר׳ אנא ודי אלעזר (ימם ימם) ד יוסי ב״ר חנינא. ובבואם לארה״ק הראו את חיבתם אליה בפעולה ממימית, נימקו את אבניה׳ התגלגלו בעפרה, סקל ואת דרכיה ועור (שם ימם) 1> . רבים שלא עלה בידם לעלות בחייהם לארה״ק, צוו כ• יביאו את עצמותיהם לא״י׳ כסו רב הונא(מ־ק כ״ה אי>ועדלא שמת בחו״ליכתומת קי״א א׳ דעוד. אולם מעריצי קדמת ישוב ארה״ק בפחדם כי מנהג הקבורה בה יבטל את המנהג של התאחזות בארה״ק דרשו עליהם את הכתוב ותבאו ותטמאו את ארצי׳ וגם אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו אחר מיתה. תקופת רבנן סבוראי והגאונים. עם חתימת התלמוד נחתמה ג״ב ההתעוררות והעליה לארהייק אצל יהודי בבל, ובהתקוסה הגדולה הזאת לא מצאנו עולים לארה־ק מלבד רב אחא משבחא שעלה(דא תוייח> רק מפני כעסו על ראימ הגולה ימלא סמךאותו לראימ ישיבת פוטנדיתא׳—ולדעת י> כדל התשוקה בין האמוראים שבבבל לעלות לא״י ולהשתקע כה רואים הכנו בדברי ר' יהודה שניסגי פהדו בי העליד. לא״י תהרוס את יסודי הישיבות דינדולות שבבבל! דרש בי אסור לעלית מבבל לא״י! וסכין את דדו שתו על הכתוב "בבלה יובאו ושגגה יהיו" (:תיבות ק״י ב׳>. •י* ׳.j :*1 ih r^׳j K'l ו;■ CB