Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 16

16 ומשם למוססין משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה ומשם לתט־ד של בין הערכיים משם לשמחת נית השואבה]". הנה הבאנו לכם קוראים נכבדים חומר די לציור נאמן מתהלוכת העליה למל וסדריה, כבודה ותכונתה בירושלם עצמה. אך לתאר אותה קצרה יד עטנו. גם עט סופר מהיר וחרט צייר אמן יקצר לצייר תמונה שלימה ומשוכללה מהמראה הנכבד והנהדר הזה. אך כל איש יהודי נלבב. כל איש יהודי איטר זכרונות דברי ימיו קדושים ויקרים בעיניו׳ יוכל לקחת את החומר המוכן לפניו׳ ולפי מח דמיונו יצייר לו בעצמו אפם קצה מהתמונה היפה הנכבדה והנהדרה הזאת. ואנחנו נוכל רק לאמר בכלות דברינו על תקופת העליה לרגל אשרי עין ראתה כל אלה. ב. העליה לארה״ק אחר חרבן הבית. גם אחרי נשכת ישראל מהיות לגוי ונשר רומא פרש אגפיו על ארץ יהודה וגם אחרי אשר גבורת בר כוכבא נשתה והקשר העריץ אדריאנום בנה במקום העיר הקדושה ירושלם עיר חדשה בשם "אילא קאפיטולינא׳ ויאסור איסר על היהודים לגימת אל חומתה, גם אז לא נשבתה העליה כליל. מיד אחר חרבן הכית החלו יושבי ארה־יק לעלות לרגל ליבנה מקום מושב הסנהדרין ונשיא העם׳ למען יהי׳ להם מעין ראית ד בבית המקדש לפנים ולהודע את כל ספקותיהם בדת והלכה (חולין מ׳ח אי). וגם יושבי בכל ושאר הארצות עלו לארה״ק, ובהעת אשר לא יכלו לבוא בירושלם עצמה, שפכו דמעות כנחל על ההרים אשר סביבותיה, ואח״ב בקרו את מקום מושב הסנהדרין.—בימי המלכים אשר הסבירו פנים ליהודים רבו העולים אליה׳ ולהיפך בימי המלכים אשר הראו למו פנים זעיטות. וגם אחר החרבן לא חדלו הנשים לעלות לרגל עם בעליהן ולפעמים גם בעצמן ונדרים כ״ג א׳).