Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 15

'■*' -־^י ■v^’ - 15 — בירושלס שאינה מאירה מאור בית השיאבה [אשד! היתר בוררת הטיה לאור של בית השואבה 11 ).חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לשניהם באבוקות של אור שבידיהן [אמרו עליו על רשב־ג כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמונה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו] 2) ואומרים לשניהן דברי שירות ותושבחות [מה היו אומרים "אשרי מ־ שלא חטא ומי שחטא יימחל לו,; יש מהן שהיו אומרים "אשריך ילדותי שלא ביישה את זקנותי״.. . ויש מהן אומרים »אשריך זקנותי שתכשר על ילדותי". .. .* * * 8>] והלוים בכנומת ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר על טיו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים ... שעליהן לויים עומדים בנלי שיר ואומרים שירה. 1טה הוא אומר "הנה ביכו את ד׳ כל עבדי ד", יש מהן אומרים ״שאו ידיכם קודש וברכו את ד־*>]׳ ועמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידיהן, קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו, הגיעו למעלה עשירית תקעו?הריעו ותקעו׳.1?גיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו, היו תוקעין והולכין עד שגןגיעין לשער היוצא למזרח... [כשהיו נשטרין זה מזה היו אומרים זה לזה "*ברכך ד׳ מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל•«). אמר ר׳ יהושע בן חנניה כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו דואין שינה 6)*אלא טשכיטין אנו לתמיד של שחר ומשם לבית הכנסת ומשם לבית המדרש משם לתשלת טופשין •1 שם נבלי נ״נ אי. 2! שם! ונתיספחאי וניוושלט׳ וניפח אניקוח של זוב. וו,נ •;ד. שהא: יקית ודו ®ציפית זהב• וט;הנ הרקידה עם אניקית נ־הנ עד היום. ראחליד א*׳ שיד «טור 88 8) תיסםתא שם. *1 שם חופפתא ס״ד. B) שם. ®I תיספחא שם. ולפי פירוש הבנלי והיוושלטי הנינה שינה. קביעה! רק היו טנטנטין.