Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 7

7 — חגיהם. אך בימי מלכות שלמה מיד אחרי כילותו יבבנית את בית ה׳, יצא חוק העלית לפעולה בפעם הראשונה, והפעם הוחג בכל תקפו, הדרו ורוממותו. העליה היתה בהג הסבות והיא נמשכה חמש עשרה יום׳ כי בראשונה חגגו את חג חנוכת הכית שבעת ימים ואח״כ את חג האסיף (רהי״ב זיטי). היא היתד! גדולה ונכבדה מאד בתולדות ישראל, גדולה בכמותה כי אליה הזמין המלך שלטה את זקני ישראל׳ ראשי המטות ונשיאי האבות להעלות את ארון ברית ד מעיר דוד לבית המקדש׳ ועמהם באו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים (מלכים א,׳ ח'דה)׳ ו נ כ ב ד ה באיכותה׳ כי בה ראה העם את גדלו ועוזו׳ עיכו וחשיבותו בעיני ה׳ ז במקום אחל של ידיעות עומד לפניו בית אחים רם ונשא בנוי לתלפיות׳ וכלי שרת של זהב׳ כסף ונחשת ימצצו מכל עבר ופנה. מלכו אשר הראה כבר את רחב לבבו תבונתו ואומץ רוחו מיד בעלותו על כסא מלכותו; עומד בהיכל די ומברך את כל קהל עם ד ברגשי קודש ורוממות׳ כורע על ברכיו נושא כפיו לאל השמים לשלום ואשר עמו וארצו ולשלום וקיום הבית הגדול והקדוש הזה׳ וברגע בלותו להתפלל תרד אש מן השמים ותאכל את כל הזבחים והעולות׳ וכבוד ה׳ ימלא את הבית עד כי לא יכלו טשי־תיהבית לעמוד בו(דהי־ב זי איו׳ והעם הנפעם והנרעש כרע גם היא על ברכיו,— והאסיפה הזאת חית ה מעין מעמד הר סיני לפנים. וכמובן היתה חגיגת שבעת ימי החג שאחר חנוכת הכית ג״כ מעין החגיגה הראשונה ויזבחו זבחי צדק לאין מטפי׳ וביום השלשה והעשרים לירח האיתנים הלכו כלם לבתיהם שטחים וטובי לב ■ידה״ב ח׳ ״). והנה אין ספק כי בכל ימי מלכות שלמה עלו כל ישראל מדן ועד באר שבע שליט פעמים בשנה ירושלמה לראות את פני ד׳ ולחוג את חגיהם׳ והעליות האלו הן הנה