Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 89

— 89 — וכן היתד, נפטרת בזה גם מעט משאלת הפועלים היהודים כארה״ק —לא שאלת הפועלים במובן הרגיל, לאמה, כי יחדלו מהיות פועלים ויהיו גם הם לאברים, אלא פשוט — כי רבים ישאלו בצדק "מדוע ימצאו בזכרו} יעקב עכודה, כאלפים פועלים ערבים, ומדוע לא תנתן העבודה לעניים המרורים מאחינו בארה־ק אשר בטח גם הם היו טםתפקים במועט". והנה רבים רגילים לתלות הסרחון הזה כהפקירות, אבל אני יודע וער, כי אין הפקידות אשמה בזה כלל. והסבה האמתית היא, יען כי אין העבודה מצויה בהמושבות אלא בחדשים ידועים בשנה בימי החורף ובימי הבציר, ובשארי החרשים — העכורה מועטה. והנה הפועלים הערכים מהכפרים הסמוכים אשר יבואו בחדשי העבודה לז״י לעבור בה! הם יבואו או בגפם׳ לאמר כי נשותיהם וטפם ישארו בכפריהם והם חוזרים בכל ערב או בכל שבוע לבתיהם, או כי יביאו אתם גם את נשותיהם וטפם׳ והם יושבים באהלים או במערות ונקיקי הסלעים המצוים לרוב בהרי הכרמל. ויש שישכרו להם בתים במחיר מצער או מרתפים בהמושבה עצמה. ובהחדשים שאין להם עבודה, אין להם כל טענה על הפקידות׳ והם חוזרים כל איש לביתו ולעבודתו בכפרו ועירו, מה שאין בן בפועלים יהודים מירושלם. צפת וכר. הפועלים היהירים אם יבאו בגפם לעכוד בהמושבות, א> לא בל איש יכול לעזוב את ב״ב, ופרנסתו המצומצמת -אשר על הרוב תפסק ממנו לגמרי אחרי עזבו אותה-, והאיש אשר יתגלגל וילך בגפו לעבוד בהמושבות, מוכרח הוא לחלק את שכר עבודתו- שהוא כמו פרנק ליום—לשתי הוצאות,להוצאות נפשו ולהוצאות נפשות ביתו בירושלם או בצפת• ולהאציל ממנו גם לשכר נסיעתו להמושבות וחזרתו לביתו, ולסי״ז יצא שכרו בהפסדו.כ) ואם יביאו אתם גם את ב״ב להמושבות למען קמץ בההוצאה, הלא יגדל עליו לעומת זה הוצאות ההליכה 12