Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 39

כראשית ומעונה והאחרון הוא על הדור נער)יוכלו כקול המון חוגג "ולפניהם ילכו הקאוואסים של ראש הרבנים ובידיהם מטות כעלי גלות כסף — עוד בערב היום ההוא לבהב־נ וישבו מתחת פרוכת משי הפרוש מעל עמודי עץ יפים׳ ונם למחרתו ישבו במקום הזה כל זמן התפלה׳ ואחרי תום התפלה ילוו אותם המתפללים בשיר ותרועה לבתיהם. ואחד השמשים יזרוק על ההולכים העיפים מרוב שמחה מי ורדים מהקמקום המנוקב שבידו להשיב נפשם. וגם בבתיהם ישירו׳ יריעו ויטיבו לבם עד נטות היום, כל הנערים אשר בארבע בתי כנסיות הגדולים של הספרדים —הבנוים יחד— יאספו ל׳ביהכ״נ ת״ת* ושם יעלו כולם ביחד לתורה׳ ואחרי ברכתם יאמר החזן המלאך הגואל וכד. בבהמ״ד הקדומים שבחורבת ר״י החסיד אשר לעדת האשכנזים נוהגים ג״ב לכסות את כותליהם בפרוכיות. בשמחת תורה וכן בשבתות שמוציאיין שלשה ספרים נוהגים כי אחרי שמוציאין סה״ת מארון הקודש בטרם שיחלו להקיף את הכהכ״ג - אומר החזן את הפסוקים *. מי לא יראך וכד מאין כמוך וכוי וה׳ אלקים אמת וכוי׳ אתוהי כמה רברבין וכוי. יאה״ב שמע ישראל. ה׳ מלך׳ אנא ה׳ הושיעה נא אנא ה׳ הצליחה נא(ב׳ פעמים) והקהל חוזר אחריו פסוק בפסוקי). גיסן. מיד אחרי הפורים יחלו לאפות המצות׳ ואותן יערכו על »כנים חלקות מאוד׳ ועצי המעגלה המה מנחשת קלל. התנור!האבנים ועצי ד׳טעגלה ושאר הכלים יונעלובכל יום׳ וזמןהאפיר. הוא רק ביום. ואם כי המצה תעשה בזהירות וזריזות יתירה׳ בכל U בהקדש» ספר דני' שלום להו״ש שיעני מביא טעם המנהג הזה ע״ש הנש שנעשה לקהלת סהונוסא נשה״ת כנודע ע״ם "מגלח סו,וגופא׳'.