Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 25

— 25 ואחר התפלה ילכו מיודעיו ומכיריו וגם כל המתפללים לביתו׳ יאחד החכמים ידרוש דרוש לכבוד ולעלוי נשמת המת, או ילמדו כל אחד בפני עצמו. ובצהרים יכין האבל סעודה לעניים כפי יכלתו t1. והמנהג הזה נוהג ג״כ בשבת שלפני השלשים ובשבת #לשני י״א חדש. ובליל השביעי והשלשיםוהי״א חדש יאסוף האכל מנין אנשים לביתו אשר ילמדו כל הלילה לעילוי נשמת הנפטר.. הוצאת הגניזה 2) (ם*ת פסולים וקרועים וספרים בלוייסז.- בכותלי בתי כנסיות איסטאמבוליס ות״ת אשר להססררים ישנן מערות קטנות אשר שם יצברו בלויי הספרים או ה ש מ ו ת. ונם כל הגניזות אשר בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות אשר בעיר יופנו בהמלאותן ויובאו להמערות האלו, ובעת אשר גס שתי המערות האלו ימלאו עד תומן אז יורק כל הנמצא כהנה אל תוך סלי קש גדולים׳ וחלקי ספרי התורות יושמו בכדי חרם. יבקול המון חוגג יוציאו את בלויי הספרים עד מחוץ לעיר׳ ושמה ’גנזו באחת המערות אשר במורד הר ציון. וזה׳ סדר ההוצאה 5 על ידי הודעות מודבקות על כותלי בתי כנסיות ובתי ®דרשות יודע לכל יושבי העיר יום המיועד להוצאת• הגניזה. עוד בבוקר השכם ימלא הביהכ״נ איסטאט בולים והרחוב אשי לפניו המון אדם רב. כשתי שעות קודם חצות היום יופיעו גס כל חכמי וזקני העיר לביהכע ההוא והמה יקחו כל אחד U האיש אשר לא יוכל לערוך בניהו סעודה נעד מם פר ת״ח עניים. "תן ):י° קצוב לקופת ■התמחוי"! ומנהיגיה יתנו סעודת הצהרים למספר ענ״ס נינם האבל. 2] המנהג יזה נוסד לסי הנראה על הענין המובא במגילת תענית (פ־ז> נ׳ יום נ' יושר׳ הוקנע ליו■» על ני נו התנטלית אדנרתא מן שטרי א לבלי יהיה שם שמיס 10®ל כאשפה. זמן התיסדות המנהג הזה לא נודע בבירור נ׳ לא נו׳ בשום ספר. אך 5*11*י שטענו מזקני שעו כנר עבר עליו יותר ממאה והנושים שנה• 4