Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 26

ס״ת העומד בכד הרס, והיותר שלם שבהם יובל תחת חופת משי ברחוב העיר׳ וחליפות ינשאו סה״ת מידי החכמים׳ והסבלים מאחינו ישאו את השקים הגדולים המלאים בלויי־ססרים, התוף הילך ומכל, לפניהם׳ ואחדים מהנאספים ירקדו ויזמרו מזמורים ופזמונים נאותים, וכן ילכו הלוך ונגן מביהכ״נ הזה עד בואם אל "שער ציוך׳ ועל הכר הנרחב אשר לפניו ירקדו ויזמרו כחצי שעה עם סודת בידם ושקי הספרים על כתפם׳ וגם יעריכו מערכת מימחק בחרבות ימלופות אלה מול אלה למען הגדיל אה פרשת השמחה, ואח״כ יצאו דרך השער באופן וסדר הנזכר ער בואם אל מקום המיועד. עת הוצאת הגניזה איננה קבועה׳ לפנים בעוד אשר הישוב מכני עמנו מצער היה׳ הוציאוה מקץ שבע שנים, ולעה כזאת כאשר נתרבה הישוב מאחינו פה ורבו למאוד הספרים וההוגים בם, יוציאוה בכל שלש שנים ’). אולם לפעמים יוציאוה עוד לפני עתה (לאמר בטרם תמלאנה המערות עד טרום קיצן), כי מסורה שומה כפי זקני אחינו הספרדים׳ כי הוצאת הגניזה סגולה לעצירת גשמים ולכל צרה שלא תבוא. וע״כ בכל עת העצר הגשמים וירחי החורף הראשונים חלפו מבלי אשר ירד גשם על הארץ׳אז יעשו הסגולה הזאת׳ואז ילוה אל כלי השיר גם קול השופר* ואצל •שער ציוך אומרים מזמורי תהלים וי״ג מדות ויתקעו בשופר׳ ואחד החכמים יעורר את ההמון בדברי כבושים כי ישובו ממעלליהם ומדרכיהם, ודמעות כנחל יזלו מעיני הנאספים עד כי אין העם מכירים את קול ׳תרועת השמחה לקול תרועת הבכי 1 2>. 1) ההוצאה דאהרונה דיתה כשנת תדנ״גו. 2) 1אוםן ופדר הוה נעשתה ההוצאה כירת שנש תרל״ז.