Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 14

ביום החופה יתקבצו כל הקהל לאחד מכתי הכנסיות או הישיבות שב קרנת בית אני הכלה ושם יתפללו תפלת המנחה׳ ואחרי התפלה ילכו כלם לבית הכלה אשר שם יהי׳ הקמשין בסדר זה 5 כאשר יובאו החתן והכלה מתחת להחופה הנד יתעטף החתן את עצמו בטלית מצויצת חדשה ויברך ברכת להתעטף ושהחינו1)׳ואח״כ יאחזו הקרובים בארבע כנפות הטלית וימתחו אותה מתחת להחופה מעל לראשי החתן והכלה.ובעת פרישתה אומרים הפסוק ויתן לן וכוי! ואח״כ יסדרו את הקידושין כנהוג׳ והשמש ישבור את הכום בתוך אגן נחושת קטן, והנאספים אומרים •אם אשכחך ירושלם תשסח ימיני"׳ ומיד אחרי הקדושין 2) ילכו הזוג וכל הנאספים לבית החתן. אך ההופה הזאת לא תסור עד מלאת שנעת ימי המשתה. ונר דולק תעמוד תחתיה כל שבעת הימים. גם בכית החתן תעשה חופה כזאת וכל שנעת הימים ישכו החתן והכלה מתחתיה, והחוםה.הזאת תקרא •כילת חתנים". מלבד המנגנים בכלי שיר הנהוג בארץ הקדם יתופפו הנשים על תופי עור ועל נבלי חרס המתוחים בעור׳ ולעומתם תענינה המשוררות גם הן בקולן והמחולות יחולו נסדר וסגנון מיוחד של ארץ הקרם. 1> כן פסק דרב כעל ne האדמה ומינא נספר תקנות ירושלם דף ם״ז ע״נ (׳,־ושלם תר*נ). 2> ד״ר ל• א. פיאנקיל ׳וכיו בםפרו ■׳יושלימדר עוד טנד.נ אחר והיא "נ׳ אווי קריאת הנתינה יניאו ׳!וני דנים ח״ם המעיטיים בסארי זהב וכסף הנתונים נקעיי• והכלה נהונד, מה׳צוושנינית תצעיד עליטו שלים פעטים והנאסםים •עני טדי פע" בפעם "פרו ורנו׳. יאח־כ •צעד נם החתן עליט■ שלש פעטיט". אך אין זכר להמנהג הזי, פה. ני דנים שאינם מלוחים יקרי המציאות הם. ורק נשאר ערי טורקיא יטצא ק; ליי זאולי שמע דר׳ פראנקיל המנחג חזה מאיזה אנשים אשר זה מקרוב נאו הנה ונעיניו׳0 לא ראו עוד סדר חתונה פה.