Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 6

ובדברים מעטים תלך גם היא בדרכי העדה הראשונה עפ״י הוראת והנהגת רבני אה־ק הנד מפני כבוד עיר אלקים. במנהגי החברה והחיים תלכנה שתיהן בדרכי ארץ מכורתן1 * * *), ורק מנהגים אחדים המה מ ק ו ו י י ם אשר על ברכי העיר הזאת רבניה גדוליה ויושביה נולדו. ומאשר כי בעיני אחינו בארצות המערב גם מנהגי ארץ הקדם בכלל מוזרים המה, לכן לא נמנע מלאסף את כולם פה(מלבד אלה ממנהגי הדת התלוים בזמן הנדפסיס כשולי כל חרש וחרש "מלוח ארץ ישראל" שנה שנה), וגם את המנהגים אשר מצאו קן למו באה״ק כשנות עברו ועתה כבר עבר עליהם כלח ונשכח זכרם. וכיד היריעה הטובה עלינו נחקור ונעיר על אדות המקור והזמן אשר בו חוללו. ברית מילה. בכל ימי השבוע הראשון שקודם הברית יזמין אבי הילד לביתו אחד או שנים ממיודעיו אשר ילמדו כל הלילה׳ וגם אשה אחת או שתים תשבנה כל הלילה אצל מטת היולדת לשמור אותה ואת הילד מכל רע*)(והאחרונות תקראנה גם אם תולד בת)• כאשר יקראו את נעל הברית לעלות לתורה בשנת שקורם הברית׳ או כשחל הברית בשבת, יגיש השמש להחזן מי ורדים׳ והוא מברך בקול רם בורא עצי בשמים להוציא את כל הקהל׳ ואחייה מסבב השמש עם ק מ ק ו ם מנוקב מלא מי ורדים ושופך מעם בידי כל הנמצאים. ולפני קריאת הפרשה ינגן החזן ביחד עם כל 1) בעדת הטטרדיט הבכירה טאוחדות קהלות קטנות מא־צית דהוקזו»! כקר-לי* התטנים, הבוםאדים ועוד. יעל סנהניהם ודרכי חייהם ד,משינה ממנהגי עדת הססורי6’ נדבר ביחיד ב׳לוח ארץ ישראל* בשנים הנאות. בהוטן האחרון חדל נטענו להיות להסנהג הזה מהלכים.