Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 5

- 5 - מנהגי אחינו באה״ק בדת וחיי העם 1). כנודע יפדדו אחינו יושבי אודק לשתי עדות 5 ספרדים ואשכנזים; הראשונה תתנהג בכל דבר הנוגע לדת ודין עפ׳י פסקי מרן הדי דל׳ כמנהג העדה הזאת בכל מקומות מושבותיה, אולם בא־זה דברים קלי הערך — וייחוד בדברים הנוגעים בדינים התלוים בארץ ובתיקון מצב העיר ויושביה — תטה מפסק הדי ז״ל ותתנהג עפ״י פסק והוראת הרבנים הגאונים אשר ישבו בד. על כסא ההוראה 12. והאחרונה תתנהג עפ״י פסק הרמ״א זלה״ה ובכל מנהגי אשכנז׳ ורק קהלת הפרושים שהיא *הגדולה בעדת האשכנזים שבירושלם תתנהג עפ״י מנהגי רכינו הגדא ז״ל 3). י) את המאשר דזה שרשמנו נששרנו השנתי *ידושליפי שנה אי(וויען תרמ*נ>. אך מאשר ני אותו דדשסנו בנמזת קטנה והנהי נעת יקה המציאות. ומשני השנוים שיניס מהמנהג׳0 נשתנו. או נחדלו נליל נעת האחרונה לרנלי קרמת הומ(י והתרחבות ׳!"ק ירושלם וחיק חובה מחוץ לחומתה. אמרנו לחייל את המאשר הזד. שנית נתקוניש יהוססות רנות. ולהעיר על המנהנים שנשתנו. נתקנו או נחהלו כליל. עד ני נם אלה •*שי יש נירש ה״יוושלים• שנה א׳ ימצאו נו דנדי הסין ינים. 2> קונק הדינים והמנחניש האלו נאספו נולס נמשי תקנות ׳רושלם (׳וישלש הי'נ> ואחדים טהקדומים שבחם נדששיש בסוף ששר חיים וחשד לחרב חיים יצחק ®ישאשיא (ליווארנא תקם־ד). י•) שיבת הדבר חיא יען כ׳ מישרי ישוב האשננזים שרושים יאו המתננדים׳ האחרון נירושלש וצשת ת׳ו. (אשר נעתק אחרי כן לעהיק יתשלש ודו) היו הר׳ו סעדיה יהי״י מענדיל והר״ו •שואל פרוש נעל דמחני ששו "פאת השלחך (ואשר על שמם נ'יאי העולים הראשונים נשם "פוושים”) תלמידי חגו״א זלח״ה. והם נהלו את העדה החדשה הזאת על מנועי פשקי הגו״א ולחיה ומנחניו. ומאז נשאר לחוק ולא יענוד. יד: ננפי התפלה של חהשידיש וכן באיזה נמדיר קטנים של עדת ד,פרושים אשד 1"השללים נמו חמד. בני מדינות שונות הרחוקות מעיו מושב הנד״א ולחיה. ימצאו קן 1 L יי 07י נ: ונים ממנהני הארק שנאו משם. -