Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 23

— 23 — בעה״ק צפת״ו המנהג לעשות טעמה להנסטר על תל קטן אחד אשר הנהו לא רחוק מביהק״ב ושם יאמרו קדיש. ומהמקום הזה עד בואם לביהק״ב יאמרו נם כן כל ההולכים המזמור הנד. כאשר יביאו את הנפטר למקום חצבו לו קבר ישכיבוהו סמוך לקברו על הארץ ועיטרה אנשים מבני החברה באים נימים יסבבו את המת שבע פעמים וכפות ידיהם משולבות איטה ברעותה. ובעת הסביבה יאמר אחד מהסובבים המזמור הנז׳ ותפלת ד׳ נחוניא בן הקנה ותפלה קצרה בעד נשמת הנפטר בהזכרת שמו. ועל גוית המת יניחו שבע פיסות ממטבעת כםף*/ובכלות כל הקפה יקח אחר מהסובבים פיסה אחת מהנז׳ וישליכה מאחוריו ויאמרו הפסוק ולבני הפילגשים אשר לאברהם ובו'. דזהקפותהאלו נעשות רק לאנשים ובימים שאומרים בהם תחנק. כותלי הקבר הם מאבנים דקות ושטוחות. ואבני המצבות מונחות לאורך הקבר׳ ועל איזה מהקברים בנוים ציונים קטנים עד גובה אמה בערך ומסוידים בסיד ועליהם מונחות אבני המצבות. האשכנזים אחזו בכל מנהג* הלויה והקבורה הנד. ובעוד איטר אצל הספרדים לא יש חברה קדישא מיוחדת׳ רק העדה תפקיד גבאים לפקח על צרכי הקבורה ונושאי המת יקחו שכר בעד עבודתם׳ יש אצל האשכנזים־פרושים חברה מיוחדת לגחיט׳א אשר 1] ענין הרקפות נז׳ נם נפסר טעבור ׳ניק 11» נ״ו(וי’לנא תר*נ), אך שם '«וניר כי בנל הקפה יתנו פרוטה אחת (נפי מסי! יד ’ירשי הנפער) לעניים, ואס לא ,«*אי שם עניים יהדר לתתם בתוך ומן י״ד שעות! אך נם הוא מביא שם ני באיי איו נורנים לחתוך אי מטבע זד.נ ננוןא׳ * יק י נ י להתינות דקות לשים אוחו עליו עם ונחושת ווה לאדם נדול. נם ניתב מהבר הספר הנד ני סדר ההקפות נמצא בדברי הנמים ברהיצה הגדולה המיוהסת להלל חוקן, ובמאמר ג׳ פרק ייז ונן במאמר ה׳ פרק ל' מתבאר שורש ונונת העני! דם הסוד.