Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 18

18 - ־^ממחרת החתונה תבאנה אמות החתן והכלה וכל בנות משפחתם אל הכלה לבקרה והנה תגלחנה ותספרנר, שערות ראשה, וכל אחת מהן תביא דבר חפץ או כסף מסת ידה מנחה להכלה 1>, —החתן ישא בכל שבעת ימי המשתה על ראשו מגבעת בעלת שער המיוחדת לשבת (שמרייטיל). — גם הנבון בכלי שיר אשר לפנים נשמע כבית החתונה נאסר זה שנים רבות מטעם* 2) ראשי ורבני העדה הזאת׳ אך האסור הזה הולך ומתבטל. שאלת שלום. הפונע את הכירו יאמר שלום והוא משיב שלום ברכה וטובה3). הנפטר מחבירו בלילה יאמר לו •בטוב ילין מר" והוא ישיב "ויקיץ מר בישועה ורחמים“4). ביום היטבת יאמר המברך "שבת שלום, והעונה יענה •שבת שלום ומבורך". במוצ״ש יאמר המברך •שבוע טוב ומבורך ורעהו יענה •עליכם ועלינו ומבורך". בראש חודש יאמר הפותח בשלום "חודש טוב ומבורך והמשיב יענה •עליכם ועלינו". בחנים ובמועדים יאמר הדורש בשלום "תזכו לשנים רבות* 1) מנה; התגלחת והתספרת יוזמעט «עט מענו לרגלי קד«•! הזמן. 2י טעמם ונפיקם היה ני לפעמים נאו איזה אנשים אל בית הנשים לשמוע אל מנגינות ה«נגנים וזמרות הנשים. והמנגנים גס המה לא "מנו נעינים עצומות. «) המדקדקים יזהרו לבלי לאמר מלת שלים בנרנם את רעיהם לפני התפלה! וק הפוגע יאמר צפרא דטרא טב ורעהו ישיב מב למרי. ובשבת יאמר השואל "צפרא דשנתא טבא'. וזה נשען על מאמר רב בברכות י״ד עיא ני בל הנותן שלום להכירו קירם התפלה כאלו בנה נמה וכן הום:ק להלכה במושיע אדה ס" פ״ט סעיף ני. *■> נופת שאילת שלים של ימי ההול נהוג רק כאיבר ’יפגשו יחד פפררים ואשננזיס! אבל הםפרדים נינם לבין עצמם ידרשאיש בשלום רעהו בלשון המדוברת. רק דרישת שלום של שנת ומועד וכו׳ הנז׳ להלן ניהנים גם ני• בני העדה הזאת בעצמה.