Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 126

«ראית* תועלת זה הספר הנקרא ספר הבבוסים שהוא טוב מאדי ולבן העירני רוחי לתרגמו מלשון...,!) ללשון הקדש. הספר נחלק לשבעה שערים. הראשון ידבר בטטהרי הרם 'ומימלשלי הנדורר,2> והאחרון בטשלשלי הלחות ונר. ואח״ב יבואו בו הערות וזכרונות שונים. והמשך ספר הכבומים קשה למצוא בהכת״י. ג> מאמר כבאור דעת החכם הערבי אבן סינא •בהקאנון, ע״ד שוכני קו השוה«). ס כתי הנפש. נזכר רק בספרו כפו״ם פרק ה׳ וי׳ח׳ ולפי הנראה כלל תוכחה ומוסר׳ וביחודעל כמה אסורין שבני אדם מקילין בהם. ה) שושנת המלךנזכר בספרו כםריפ פרק ד ומ״ה ולפי הנראה ביאר בו את כל החכמות והמדעים הנזכרים בתלמוד. ו) שער השמים. גם הוא נזכר רק בספר כפרס פרק שימי, והוא כלל לפי הנראה דינים והוראות או ביאורים וחרושי מסכתות. ארבעה ספרים האלו נאבדו מאתנו לדאכון לבבנו.־־ אחרית ימי האיש המורם טעם הזה כוסו כליל במשאון, ומאומה לא נודע לנו על אדות זרעו וצאצאיו אחריו. וגם שנת ומקום פטירתו נעלמו מאתנו. נוכל להחליט כמעט כי הוא הלך לאור באור החיים שנים אחדות אחרי השלימו את ספרו כפו״ס, כי הרב ר׳ יצחק חילו אשר בא לארה״ק ממנת ה״א צ״ד׳ ובמכתביו אשר כתב לב״ב הנודעים בשם »שבילי ירושלם׳ *), הוא מזכיר את כל הערים שבארה״ק ושמות חכמיהם ונכבדיהם׳ לא יזכיר ימם הריר אישתורי הם דחי ואף לא ימם העיר גית־שאן. ואף'אם נאמר לרגלי איזה סבה לא הי׳ הרי״צ חילו בבית־שאן ולא שסע את שם 1] נכודי נמחקה דטי!ד, ו,זאתי ודר. נ״נויעדנתב נטקומה "הנוי" ו״<) תמית. 2] ע״ל "הדוא" והוא כני הטעייסי נטו ד,דוא דננתא (חזלין קי״ג א׳). 3] א־ו1ו טוניו גם פרו כפו״פ פרק ו׳ עטור ק״ד. 4] ,-א- Itineraires 1« tcrro laiiitc לה״:C אליקים נ־טוליו״ל (צף 217).