Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 127

הרב אישתורי.— הנה זאת נוכל להחליט בהחלט גמור, כי נפש יבינו שבה למקור חוצבה לפגי שנת קי״ח, כי בפרק ששי עמוד קי״נ מספרו כסויים הוא מביא דעות שונות של מבארי כתבי הקדש על זמן הקץ, והיותר מוקדם שבהם הוא שנת ה״א קי״ח. והנה אין ספק כי גם אחרי כלותו לחבר את ספרו הנז׳, לא נמנע מלעבור ולתור את המקומות היותר רחוקים והיותר עזובים כארץ אבותינו אשר עוד לא דרכה דגלו בם. ומי יודע אם סוף סוף לא נרצח בידי מרצחים אשר ארבו לדמו . . . וחייו עלו לקרבן על מזבח עבודת חקירת ארה״ק. והדבר הזה גרם אולי כי ההעתק המוגה והמצורף של ספרו הנד אשר הי׳ אז עמו, נאבד כליל, כי טרצחיו קרעוהו לגזרים לבלי יודע עונם ויבולע להם. * * * כמאתיס שנה לא נודע כלל הספר כפו״ם ומחברו, ורק העתקה אחת מהספר הזה שנעתקה לפי הנראה בטרם הגיהו וצרפו׳ באה ונתגלגלה לידי הנגיד הגאון הנודע ר׳ יצחק כהןשולל במצרים. ואחרי אשר נודע לרביגו הנגיד ערך הספר ומעלתו, נעתקו .ממנו בזמן קצר העתקות שונות והם נפוצו בין גאוני וגדולי הדור ההוא שבארה"ק ומצרים, וכלם השתמשו בו בכל דבר הנוגע להלכות א׳י, מדת הר הבית וכוי. וישמחו כאל מלקוש כאשר עלה בידם לאסוף את הסגולה היקרה הזאת לבית גנזי ספריהם. ואף נשלחו מטנו העתקות אחדות לחו״ל. ובשנת ה״א שיו או ש״ט (כי על השער חסר שנת הדפוס), נדפס לראשונה בוויניציא כדפוס יפה בתבניתקווארטא קטן, ע־י הבחור מאיר בן יעקב איש סרענץ. מספר דפי הספר הם קפ״ג׳ ורק בטעיות נסטנו תמ״ח, או כאשר העירונו בהקדמתנו לתוצאתו החדשה, הדפיסו ט׳יציאו לאור כמו שהוא מבלי תיקון ושנוי כלל. וזה נוסח השער: