Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 124

— 124 — כי היתה לרז״ל שטה קצובה במדותיהם ושעוריהם.וכןהתאמץלחשוף ולגלות ממאמרי רז״לוספוריהם, רבים ממנהגיהם ודרכי חייהם1). סגנון לשונו כסגנון לשון הפוסקים׳ ולפעמים מתנהג בכבדות ואיננו נזהר במשפטי הלשון ובסמני המין והמספר, אם כי מתוך הקדמתו ומקומות שונים בפנים הספה נראה כי ידיו הי׳ רב לו לכתוב על טהרת לשון הקדש. גם נסה לכתוב במליצה וחרוזים לפעמים גם בחדודיסיושנינות׳ אך נסיונו לא עלה יפה.—גם בסדר ד,ענינים •לא נזהר כלל, ואם כי חלק את ספרו לפרקים, וייחד לכל פרק ■ענין מיוחד, בכ״ז נמצא בפרקים רכים, הרבה דברים שאינם מענינם כלל2 * * * * *), כי למרות חפצו ורצונו לסדר את ספרו בסדר נכון 8), לא יכל לתת מעצור לשטף המון רעיונותיו, ויחבר רעיון ברעיון וענין.בענין עד שיצא מענין לעג ין שלא כענין. שאר סםריו. מלבד הספר הגדול הזה שחבר בארה״ק, חבר בשבע שנות גדודו עוד ששה ספרים, ושנים מהם הם תרגומים משפות אחרות, ואנחנו נזכירם פה לפי סדר זמן חבורם. א) תרגום ספר רפואות של החכם Annengaud Biaise I1 יאד. פיק מ״ד סםקא "בחכמים". 2> כסו לפשל פרק ה׳ "ענין קים לך! פרק ניב נדבר דרשות לדון ופסול קרובים, סדק כ״ד, מדיני נשים ונאמנות, פרק נדב סדיני שכירות, פרק ט״ד מדיני צדקה. וכן בהזכירו נסיק נ־נ כי העושה שתי נרנוח מחויב לתת שתי פאות שהיא הלמ״ם, דוא הולך ומונה הלכה למשה טסיני דנות, ועוד ועוד .9) את ספרו חלק לששים סרקיס, ובראש כל סרק הודיע נקצרה את תוכנו, והדינים הנזכרים נפרקים שונים, לא נמנע מלהזכיר בכל פעם את הפרק אשר נהם הזכירם. ובראש הספר כתב נעצטו אח סמני פרקי הספד! ונהם פוט עוד יותר את ■חינני הפוקוס מאשר נפנים.