Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 122

— 122 ברוב ענותנותו לא האמין נעצמו ויפחד לפרסמהו בטרם יסכים עליו אחד מחכמי ירושלם הגדולים. וגם לחרב ר מתת" אחד מהחכמים הגדולים בבית שאן׳ מסר את ספרו להגיה. ואחרי אשר החכמים הבז' הסכימו למרבית דבריו, ויעיררוהו להוסיף בו איזה דברים נחוצים, עבר שגית עליו לצרפו וללבנו ולהגיהו, ויכתב נעצמו את מפתחות הספר לפרקיו. אולם —כאשר נשער— הכת׳יי האחרון המוגה והמצורף נאבד מאתנו; והעתקות האחדים אשר ישנם מהספר הזה, נעתקו כלם1מהעתק הראשון טרם הגיהו. ולכן מוצאים הננו בספרו זה לפעמים לא רחוקות מאמרים אשר באו שלא במקומם, חסר ויתיר וכדומה, כאשר העירונו בפנים הספר דבר דבר על מקומו, דרכיו בחבור ספרו כפתור ופרח. בספרו זה הוא מביא על הרוב ראשונה את לשון הכתוב על כל דבר המפורש בתורה, ואחייב את דברי רז״ל המפוזרים בספרי, מכילתא׳ תוספתא- משנה, תלמודים מדרשים וכד. ובמקומות אשר סגנון המשנה והתלמיד אינני מבואר כל צרכו, לא נמנע מלהעתיק אות באות את דברי מפרשיהם הרמב״ם, הר־ש ורש", ז״ל. ובהמקומות אשר שטותיהם חלוקות- מברר את שטותיהם בבירור מפורט. ואח״כטביא ראשונה את דברי רנינו הרמב״סז״ל בפסקיו, ולפעמים גם את דעת משיגו הראב״ד, ונושא ונותן נהם לבארם בביאור ארוך ומפורט למען תקל הבנתם, ובאחרונה יחוד, את דעתו והחלטתה ולפעמים מביא את דעות כל הגאונים שקדמוהו ושיטותיהם,ולגודל ענותגותו איננו מכריע כלל כיניהם.ויש אשר הוא מבאר מהות המצוד, וגדרה בקצרה, ואח״ב יביא את דעת הרמב״ם ונושא ונותן בה מהמקומות השונים בתושבע״ס.—ומלבד דעות עמודי באור תושבע״ס וההוראה האלה, הוא מביא באורים ופסקים כמעט