Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 63

— 63 — הלק הקרקע לחברו־! אחרות אשר קמו אחריה. וכאשר ראו העניים כי לא עלתה בידם להאציל מהכנסותיהם הקלות אף חמש לירא לימנר,(גם בתשלומים למנויות) לתשלומי בית אשר יזכו אחרי המש עשרה שנים, התעוררו להציע לפני אחינו בחו״ל, כי ילוו להם א ת הכסף הדרוש לבנין כל הבתים בפעם אחת. והמה יהיו,בטוחים נכספם; כי עד אשיר יגמרו החברים לשלם את מחיר הבתים, יהיו הבתים כתובים בערכאות הממשלה על שם הטלוים. והזוכים ישלמו את מחיר הבתים במשך חמש עשר שנים, באופן כי כד,שכר דירה אשר העני משלם בעד מעינו׳ יהי׳ אחרי עבור חמש עשירה שנה, בעל ב י ת ו. — אך מי •באר לפני אחינו בחויל את ערך הדבר הזה; ותועלתו הרבה להטבת מצב ענייירושלם, לעומת ההפסד י הקל של רבית הכסף במשך הזמן« ומי יוציא הדבר לפעלו 1‘ אך עת לכל חפץ ובשנת תרל״ט בא הנח הרה״חמהרי״ם סינס בתור בא כח של ״מכון מזכרת משהי׳ בלאנדאן Sir Moses Montefiore Testiinonal Foun<l ואחרי הוכחו כי לימד מושבות לעבודת האדמה אין לאל ידי ועד המכון הזר״הציע כי הועד יוציא את חפץעניי ירושלםהנז׳,לפעולות,והצעתו קמה ונהיתהו ובשנת תרמ״ג נוסדו על ידי המכון הזה שתי שכונות גדולות אחת לעדת אשכנזים יאחתלעדת הספרדים אשר שם השר משה מונטיפיורי שלוב בשטן. והזוכים בהם נכנסו מיר ברבתים, ובשכר הדירה (יעיד תוספת קט;> אשיר שלמו לידי באי כה החברה פה, קמו ונהיו הבתים האלה להם לצמיתות. ומהכסף אשר הושב לידי המכון, בנה לפני שלש שנים עיד שבונה גדולה (לשתי העדות), בהחלקה הגדולה אשר קנה ה ש ר מ ו נ ט י פ י ו ר י ז״ל בחייו, על דרך חברון, ודבר הבתים והשכונות הלך הלוך וגדול, ועמה נם החפץ וההשתדלות כלבב כל איש לרכוש לו בית באחת ההברות אי השכונות החדשות, יכעיד אשר בהרבע הראשון להמאה הזאת, חפצו העולים החדשים