Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 62

■־־"׳'•"׳•*י'/'■ - 62 הנקיא כהיום בסי אחינו וגם כפי ר:ים שאינם ב״ב״דרך ראה שערים" על שם החברה. ועוד בשנה זו החלו לחצוב בורות ולכנות הבתים הראשונים, ומיד באשי נגררה בנינם, ובעליהם ישבו בהם סבלי כל פחד ומנור, שמתי יושבי ירושלס שימחה גדולה, ועד מהרה צצו חברות רבות,השונות באופני המינים ומקומם וסדרי התשלומים, מהן בעד משפחות אמידות אשר חפצו לרכוש* להם בתים יותר טובים ויותר מרווחים ועל דרךסו,וטהןבעד משפחות עניות הנאלצות לבנות לטו בתים יותר קטנים ולרכשם בזמן יותר רחוק. וכל החברות האלו נקראו בשמות עברים. ובטהרה נתיסדו בהן בתי כנסיות והנויות־מאכל; מקולין ובתי רפואות. וירב גם מספר היחידים יהודים ואינן יהודים אשר בנו להם בתים יובהם בתים נהלים וארמנות מרווחים); עד כי כמשך עימד ימנים נבנתה י ר ו יט ל מ חדשה מחוץ לחומת העיר. והממשלה בראותה כי חישוב מחוץ להחומה על דרך יפו גדל במאד, חדלה מלסגור כל הלילה את יצער יםו.וגם בצהרים ימל יום הששייאשר אז פונדו על פי מנהג קדום כל השערים משיך יצעד, אחת), למען לא 'עצרו היושבים מחוץ לחומת העיר ללכת דרבתואזהחלו נם רבים מאחינו היושבים בפנים העיר׳ אשר לא היי לאל ידם לרכוש להם בית באחת החברות, לעזוב את מעונם הצר והדחוק ולשכור להם בית מרווח מחוצה לה. מרבית החברות האלה גמרו לבנות את מספר בתיהם בהזמן המוגבל. אולם החברה האחת אשר נוסדה בעד עניי העיר, לא יכלה סוף סיף לבצע את זממה. מ־סדיה עמלו ויתאמצו לבנות שלשים בתים׳ אך לא יכלו לנטור את מספר הבתים אשר קצבי מראש; כי חבריה לא יכלו להביא לאוצר החברה, למרות חפצם והתאטצותם העזה• נם את הסך המצער של עשרה פראנק לחרש כפי תקנותיה. ולכן נאלצו ראשיה לחדול מלבנות, ולמכור את