Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 64

— 64 — ■לגור רק בתוך רחוב היהודים, לקחו להם כעת בתים רק מחוץ לעיר משני האויר הזך והבריא השורר בהם. וגם הספרדים אשר עמדו כמעט מנגד לד,רעיון והחפץ הזה, החלו להבין את ערכו ותועלתו. ועי׳יז עלה שכר הדירה אשר מחוץ לעיר. על שכר הבתים אשר בפנים העיר. ובשנת תרמ״ז פשט דבר בנין השכונות מעליו את צורת טובת הכלל וילבש צורה פשוטה של עסק ומסחר. כי כאשד ראו בעלי הכסף שבעירנו כי יש קונים לבתים בתשלומים למנויות, החלו הם ליסר חברות ולבנות שכונות ע״ס האופנים הנזכרים. והראשון שבהם הי׳ הבאנקיר פרוטיגר, ועל ידו נוסדו שתי שכונות אשר בתיהם נבנו בפעם אחת, האחת על דרך יפו בעלת שני חדרים,והשניה בעלת חדר אחד מהלאה לדרך חברון, למען יוכלו כל יושבי העיר הבינונים כר,עניים לרכוש להם בית, וספרי המקנה של השכונות האלה נמכרו מהד. ומיד אחדי איטר נבנו הבתים הראשונים, עלה מחירם בסכום לא מצער. אחריו נסו גם אחדים מעשירי אחינו להתחבר יחד ולבונן חברות כאלה, וביחוד בשנות תרמ״ט תר״ן כאשר החלו אחינו בני רו״ם לעלות ירושלימה בהמון« וספרי המקנה של החברות עלו בשוק הסוחרים כשטרי מניות בשער הכרזה בחו״ל״וגם החברות אשר מכרו רק רצועות קרקע די בנין בית לתשלומים קלים, מצאו גואלים וקונים. — אולם בשנת תרנ״א כאשר סנרה ממשלתנו יר״ה את שערי ארה״ק לפני אחינו בני ררם. הושם מעצור להרחבת בניני העיר. ואחדות מהחברות עמדו מלגמור את מספר בתיהן ומהן נתבטלו כלילו). וערך מחיר הבתים ועמהם ספרי המקנה, החלו לרדת אחורנית בה במדה אשר 1> נין החברות האלה נוכל לחעווב לוכדת *שעו״ם■ עי‘ דדך יפו דלאה .בוהדרך החולבת ל״עין נרם' אמד כל חלקיה נם כד ו ונם נוד הציב בה.