Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 61

— 61 — בראשית התישכם היי מצבם רע מאד׳ כי מיד עם הערב שמש סוגרו כל שערי העיר. ומחוץ לחימה לא היי אז לא המת ולא ייפא ובית רפואות. אך מצבם זה לא ארך ימים רבים. כי הארופיים אימר רבים מהם החלו לעלות ירושלימה, עזבו גם הם את העיד. אשר בתיה צפופים ודחוקים יחדי ויבנו להם בתים מחוץ לחומתה׳ ועי״זהוצער הפחד מגנבים ושודדיליל. וגם את שער ’סו החלו לסגור רק אחרי עבור שתי שעות מהלילה. ואז החלו גס אנשים יחידים מאחינו לבנות להם בתים על דרך יפו. הבתים האחדים האלה לא יכלו להסיר את הדוחק ואת העלאת שכר הדירות אשר התחזק בפנים העיר משנה לשנה, לרגלי המת יושביה והעליה המרובה. ובשנת תרל״ה עלה שבר הכתים במרה הכבדה מנשוא. ותהי התרגשות אחינו האשכנזים חזקה במאר. אז יסדו אחרים מטובי עירנו חברה לבנין בתים מחוץ להחומה באופן אשר גם אנשים בימנים יוכלו לרכוש להם במשך 'הזמן. בית קנוי לצמיתות, וע״ם הסדר הזה.* מאה חברים יקובלו כהחברה, וכל אחר ישלם׳ מלבד דמי הקרקע׳ סך עשרה ליראי ככל שנה משך עשר שנים. ומהאלף לירא אשר יקונץ ביל שנה. ’כנו עשרה בתים. ובהם יזכו עשרה מהחברים ע״פ גורל׳ ובכלות עשר שנים יגמרו כל בתי החברה. מספר חברי החברה נמלא מהרי ילא רק העשירים והכינונים אשר היכולת בידם לתת בכל שנה את הסכום האפור. כי אם גם עניים אשר לא הי׳ בידם כסף מזומן לשלם את דמי הקרקעי באו בכריתה, וימכרו וימשכנו את מכשיטיהם וישעבדו את זכיתם בהחלוקה׳ רק למען פרק מעל ןג,אדם את עול שכירות הדירה המשתלמת במוקדם כמנהג ייארץ. וחבריה החליטו לקנות חלקת אדמה גדולה, לא על דרך 'סי, למען תהי׳ מחיר הקרקע יותר בזול; ומיד אחרי הוסדהי קנו ככרת ארץ גדולה. בהדרך אשר מעבר השני של מגרש הרוסים׳