Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 39

המלל׳ והמכניסו יצא מלמעלה דרך הארובה אשר להמבוא הקטן הזה, וראו כי ׳גם הארובה הזאת הוקצעה בכותליה למען תכוסה היטב ועקבותיה לא יודעו. אך ראו נא —אמר עזריהו— כי סה מעבר השני של המדרגות המובילות לפתח המעדד׳זיש בעין כרכה עגולה קטנה, אשר עמקה באמצעיתה כמעט כקומת איש וארך קוטרה 40•2מטר. ומלבד המדרגות היורדות לפתח המערה, יש עוד בתחתיתן י מדרגה מיוחדת לרדת אליהממזה נראה ברור כי היא נעשתה במכוקלתשטיש יידוע, התוכל לבאר לנו גם את תעודת הברכה הזאת )' מלבד הברכה הזאת-השיב אבי־־יעקב — חצובה עודבהחצר לימין מעלת העזרה, ברכה גדולה שטוחה הדומה בתבניתה לאגן נחושת גדול: רק לא כל הסלע חוצב ממנה ובאמצעה בולט חלק מהסלע מקוצע יפה ועגול ונראה כעין כן ובסים. והנה החוקרים והתריס לא דברו דבר על אחת שתי הברכות האלה, וזקני עירנו אשר באזניהם צלצל הנדיבות והכנסת אורחים של כלבא שבוע בעל המערה הזאת לפי מסרתנו׳ יצרו להם הגדה מעוררת שחוק׳ כי בהבדבה הזאת אשר בחצר בית הקברות, העמידו משרתי כלבא שבוע את הדורים הגדולים להכנת מאבלים בעד האורחים, אולם אנכי אחפוץ לשער כי המקום הזה הי׳ מיוחד להטקוננות׳ המטפחות והמהללים אשר נהגו אז להניא להלוית מת, כנודע למדי בכהיק ובתלמוד׳ ופר. על האבן הבולט אשר באמצעיתה עמדה המקוננת הראשית או בעל החליל׳ ועל שפתי הברכה ישבו כגורן כל המקוננות. ועל שתי האצטבעות החצובות בשני רוחות החצר, ישבו בני המשפחה. גואליהם ומביריהם,—אולם בדבר הברכה העמוקה אשר אצל פתח המערה, אין לי לשער רק כי אותה מלאו מים לרחוץ או להדיח את גופת המת׳ כאשר ינהגו היום׳ ומעין זה נזכר במסכת שכת סכ׳ג מ״ה.