Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 38

במאה ובנקל יכלו נשים אחדות לשאת אותה על כתפן ולהוציאה החוצה, ומדוע קשרו הנה רק את החבל,. והאנשים אשר היו מבחוץ משכו אותה? ג) מה טעם של השם גולל ומקורו? אולם באמת הגולל הוא רק האבן אשר בה סתמו את פתח מערת הקברים. ולכן נקרא גולל, על כי בימי חכמי המשנה נהגו לסתום את רוב המערות באבן עגולה ש גללו אותו על פתחה כהאבן הזאת אשר לפנינו. ו״ד,דופק־ הוא האבן הכבדה אשר הניחו בקצה האבן העגולה, או למטה מהאבן השטוחה לבלי תזה ממקומה. ונקרא ק, על כי הוא ידפוק את ה״גולל״ ודוחק אותו לבלי יזוז ממקומו : ומאשר כי הם הפני הקבר, מטמאים הם במגע ובאהל. ולכן הוצרכו כי הנשים תקשרנה בו את החבל. והחלשות האלו לא יכלו לזוז אבן גדולה כזאת״טטקומה, ויאלצו האנשים אשר עמדו מחוץ למבוא המערה, למשכה מעל הפתח, למען תוכלנה הנשים לבא פנימה לקבר את המת. והשם ״גולל״ נשאר גם לאבני המערות שאינן עגולות.— וע״ם הבאוו הזה יתישבו כל המקימות במשנה, תוספתא ותלמוד המדברים מדיני "גולל ודופק׳. הביאור הזה טוב ונבון מאד —אמרנו שליטתנו— ובאמת רבותינו מפרשי התלמוד שהיו בחו״ללא יכלו לדעת את ההוראה האמיתית של השם "גולל ודופק". ועל כגון זה אמר הקוהלת "טוב מראה ע־נים מהלך נפש׳. אך התכונני נא —הוסיף אבי־יעקב לאטד־־ כי מכונני המערה הזאת אשר אבו כי לא יוכל איש זר לגשת אל המערה, לא הסתפקו בדופק גלוי אשר היבלת בידי כל איש להסיעו ממקומו, כי לבם נבא להם כי ימי מהומות ומלחמות רבות יבאו על הארץ הזאת, ולכן המציאו להםתיר את הדופק מעין כל רואה לבלי יוכלו להזיזו ולמשוך את הגולל ממקומו. ולכן חצבו פה לשמאל הפתח עוד מבוא קטן, ודרך המבוא הזה הכניסו את הדופק וישימוהו תהה