Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 19

— 19 — אשר ביד בעלה— כי כבר הלכנו שטח רב מהמערה; ומסחר הנני ללכת הלאה. אל תפחדי ואל תיראי׳ אנכי הייתי כהמערה הזאת זה פעמים אחדות; ולוא הייתי לבדי כי אז לא השתמשתי כלל בהפקעת, כי בני ועצי גפרית. טובים« נוכל ללכת בה ער קצה מכלי כל מגור׳ ובעוד שלשה דקים נבוא עד קצהו ואז תוכלי להתפאר כי באת עד קצה המערה, אשר לדעת ההמון אין קץ לגדלה ומשתרעת היא עד יריחו. וכמה אורך המערה הזאת באמת -שאלנו כלנו—■ אורך המערה הזאת הוא רק 192 מתר, ורק מאשר כי בימים מקדם פחדו לבא בה ולמדדה; לכן חשבו כי גדולה היא במאד. הנה קצה המערה -אמר אבי־־יעקב בהניפו את נרו— כן, כן, —אמרנו כלנו בהתפלאות— הנה קצה המערה. אנחנו עומדים כעת מתחת לחצי רוחב רובע כאב־חטא —אמר אבי־יעקכ-ועתה לפני צאתנו מהמערה הנה לכם עט עפרת כתבו לכם איש איש מכם את שטו על הכותל באותיות עבריות גדולות׳ למען יהי׳ לזכרון להבאיס אחרינו; כי גם אחדים מאחינו הרהיבו עוז בנפשם לבא עד קצה המערה הגדולה הזאת. אנחנו עשינו כדבריו, ובהטותנו את הנר להכותל, ראינו כי חלק גדול ממנו מכוסה בשמות שונים מכתבי יד שונים, עתה נשיב לדרכינו, לכו אתם לפני ואחזו בהחוט המתוח ולא תכשלו, ואנכי אלך אחריכם לכרכהו. וברגעים אחדים עמדו רגלינו מחוץ לפתח המערה. מלבד אשר ראינו בעינינו את קצה המערה הזאת —אמר אבי־יעקב— לא תוכל המפרה׳ אשר תקרא אותו בשם "מערת צדקיהו"׳ לעמוד בפני הבקרת׳ כי בהכתובים בירמיהו (ל״ט ד׳נ״בז׳) המספרים את דבר בריחת המלך צדקיהו! כתוב מפורש