Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 14

— 14 — עיני על בניני הצרפתים והרוסים — נראה בתים גדולים■ ונהדרים רק לבני הנכר. ולנו אין אף בית אחד גדול ונהדר אשר יהי׳ קנין הכלל. וטבל הכסף הרב הנשלח לירושלמ׳לא נבנה אף הכנסת ארחים אחד גדול ויפה אשר יהי׳ לתפארת לבני עמנו. דבריך כנים —ענה אבי יעקב— אך עלינו להתחקות על סבת הדבר. ולדעתי תלוי זה-רק בהעדר "חפץ ראית וסיור אחדק," אשר לבני עמנו. מכל האמות והלשונות יעלו המונים המונים שנה שנה לבקר את הארץ הקדושה. מהם יעלו עליה דתית כמרבית העולים מהדוסים׳ הצרפתיסל היונים והארמנים׳ ומהם יעלו עליה של תענוג ומדע כהאנגלים׳ האמריקאנים, האשכנזים ועוד. ובארבעת ירחי הסיור הומה עירנו מסיירים שונים אנשים ונשים מכל הארצות והלשונות. ולכן השתדלו אנשי הרוח של כל כנסיה וכנסיה לכונן בעד העולים עליה דתית. בתי ארחים ובתי מקלט אם בחנם או בשכר מצער. הנה למשל הכנסת־ארחים הצרפתי הזה נבנה זה מקרוב מאחד מאצילי צרפת אשר הוקדש לכומר, בראותו כי החלו הקתולים אשר בארץ צרפת לעלות ולבקר את המקומות הקדושים אשר בארה״ק׳ ומספרם ירב משנה לשנה. ואת כל ההוצאה הרבה של הבנין הזה התאמץ לאסף מעשירי ארץ צרפת ונדיביה, ולא ננע בכסף הקדשים הנשלח לירושלם להחזקת הכנסיות והכוטרים ותמיכת העניים היושבים בה משנות דור. — אך מאחינו אין עולה ואין מבקר. לפני שלש שנים באה בפעם הראשונה חבורה קטנה מאחינו כני רו״ם; ואז חשבנו כי החבורה הזאת אשר שבעה רצון מאד ממסעה, תסול מסלה לחבורות ושיירות גדולות מאחינו לעלות שנה שנה לארץ אבותינו, אך עד היום היתה היא הראשונה וגם האחרונה *> כשנה זאת עלתה שייית יהודים אננלי■ (שעלת עשרים איש> לבקר *ח־ אוה״ק.