Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 15

האמנם לאחינו בני דרס כבדה לע״ע הירידה לחוף יפו• אך לאחינו האנגלים׳ האטדיקנים. האשכנזים ושאר הארצות; אץ כל חק אשר יפריע אותם מלהעלות לארה״ק. ואחינו אלה מורגלים הם לנסוע עתות ידועות בשנה לתור ולבקר ארצות וחוקות׳ ובכ״ז לא ’עלו לבקר את ארד,׳יק. ובהדבר הטוב הזה לא יחקו את בני העמים שכניהם. — ועתה היפלא איפא כי אץ לנו בתי הכנסת ארחים גדולים ונהדרים כלשאר העמים? הלא גם בית הכנסת־ ארחים האחר היסה והמסודר אשר בפנים העיר בעד אחינו מארץ אשכנז; אזסטדייא והולאנד; גם הזא ריק חב ימות הימנה מאין אדם. דבריך צודקים ונכוחים מאד —אמרנו כלנו כאח!— בהדבר הזה עלינו להתודית ולאמר "בושנו מכל עם". ובכ״ז — הוסיף אבי־יעקב — רחשנו לנו נם אנחנו בזמן האחרון בתים גדולים ויפים כבית הספר של "חברת כל ישראל חברים", בית החולים יצל שרי בית ראטהשילד׳ בית היתומים הנוסד מנדיבי אשכנז ועוד. סביבות ידושלם בהצד הזה הוא כלו מישור-אמדתי אנכי— כן. פה יתפשט מישור גדול ורחב ידים. והצד הזה צד הצפון הוא האחד אשר איננו מוקף בעמקים עמוקים. ולדעת אחדים ממבארי כתבי הקדש נקראה ירושלם בפי הנביא ישעיהו יד וי) בשם "איי על כי־ משלשת רוחותיה מוקפת היא בעמקים עמוקים כאשר דאיתם בעיניכם. וגם בשפת צרפת תסמן מלת -איי לא רק יבשה אשר בלב ימים; כי אם גם כל חלקת אדמה המוגבלת בגבול טבעי, בעמקים, הרים ומדברות. הנה כבשים ועזים רבים - צעק נדב הקטן — כאשר ראיתי כלוד מסעי אתך הפעם. פה שוק לבהמה דקה, אך השוק לבהמות גסות, סיסים וחמורים, הוא כעת למטה משער יפו במקום ברכת שולטאן או ברכה התחתונה.