Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 13

— 13 לארץ ראשם —אמרה שולטית - פה על הספסל הזה ישבנו יחד בליל התאורה לשמוע את נעם מנגינות מנגני הצבא אשר עמדו בהפוכה הזאת איטר ממולנו —אמרה שרה — וגם בכל יום הראשון ויום הששי ישמיעו סה מנגני הצבא את מנגינותם. רק אנכי לא אובל להתענג. על נעם קולם, כי ביום הששי עלי לעזר לאמי בהכנת השבת׳ וביום הראשון אשוב טכית הספר לעת ערב. נפנה שנית לשמאלנו—אמר אבי־יעקב בצאתנו מהגן —י הבית הנהדר הזה אשר לשטאלנו הוא בית החולים של הצרפתים. הוא נוסד עוד בשנת 1806 ובו 32 מטות. הנה "השער החדש". השער הזה נחצב בחומת העיר לבקשת כנפית הצרפתים אשר בגתה פה בית ארחים גדול למעןיוכלו הארחים ללכת ישר לבתי כנסיותיהם ומקלטם אשר בפנים העיר;הקרוביס אליו. ועד היום לא נעשו לו דלתות כלכל יתר השערים,ונם שטו הרשום נשאר באב אלשדיד (שער החדש). והבית הגדול והנהדר הזה בעל ארבע קומות אשר לשמאלנו. הוא בית האורחים לשיירת הצרפתים הגדולה אשר תבוא בכל שנה אחרי חג פסחם, ובו מקום בעד שלש מאות אורחים. וכאשר עיניכם תחזינה. עוד לא נגמרה מלאכתו. ומיסדיו חושבים עוד להגדילו ולהאדירו. כי נם מספר בני השיירה הצרפתית יגדל משנה לשנה. מסה נוכל לסבב את החומה, אך כאשר עיניכם תחזינה, כחלק הזה של החומה עד שער שכם אין כל שריד עתיק. וכאשר אחשוב, לא יארכו הימים וגם חלק ממנו יוקף בבנינים כחלק החיטה שלפניו, כי הקרקעית הסמוכות להחימה אצל השער הזה* הס אחוזות כנפית הקתולים׳ ובטח תבנה עליהם כתי מקלם וכדומה. אך בכל מקום אשר נביט-אמרתי אנכי בהעיפי שנית