Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 9

9 היות׳כי הדבר הזה יעצור עוד את התפתחות כח הילדים וכשרונם.— לא כן לכם בני המושבות׳ אשר הרבה משפחות כנר הנהיגו בכתיהןאת הדבור העברי׳ לכם קל הדבר במאד,וראוי ונכון למלאותו. אך איפא הדבש אשר הבאנו אתנו —שאלה שולמית— כן׳ קי שכחתי להוציא מאמתחתי את הדבש. ויקם מעל דשלחן׳ וכרגע הביא שני בקבוקים מלאים דבש. הדבש הזה דבש תפוחי זהב הוא; ומלבד אשר הוא טוב בטעמו וריחו. גם עיט כעין הזהב. דבש תפוחי זהב—שאלה הדסה— מחכה ן יביאו כפעם כפעם דבש תאנים ודבש ענבים׳ והוא איננו טוב מאד. שגית יקירתי, לא מיץ תפוחי זהב מרוסקים או מבושלים כדבש התאנים והענבים הנהתהדבש הזה דבש דבורים הוא,רק נעשה נעת אשר הנצו עצי תפוחי הזהב, והדבורים אכלו את נצניהם ופרחיהם ׳ והדבש אשר יכינו אז׳נפלא מאד בטעמו; ריחו ומראהי; ואותו לקחנו מאחר משכננו העוסק בגדול דבורים זה שנים אחדות. ואת הדבש הזה הבאנו לך למנחה לאפות ולבשל בו£מטתקי החג. תן לי דבש—צעק נדב— אני אוהב דבש. לך אתן דבש ולך יאות לתת —אמר אבי יעקב— כי דבש וחלב תחת לשונף אך לא הרבה לבלי יבולע לך, לרגל' שיחותנו בקדמת הישוב — אמרה הדסה — לא ספרתם לגו עוד מאומה משלומכם ומצבכם הפרטי, הואילו נא להודיענו את מצבכם בפרוטרוט. מצבנו טוב. וכאשר כתבנו לכם, הביאו לנו כרמינו ענבים ככמות לא מעטהי ומעט מהם יבשנו לצמוקים לצרביטי וגם עצי השקדים הביאו לנו פרי ישוה למי; והצמוקים והשקדים טובים כאשר תוכחו עוד מעט, ובשנה הבאה אוכל לשלח לך אתרוג יפה לחג הסכות, כי עצי האתרוג אשר נטעת/ יגדלו וישגשט 2