Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 8

— 8 — מתי נחל לטהר אה סכובנו? ואיזה חלק מהעיר נסרב־׳־ ומה המה הדברים אשר נתכונן עליהם? אנחנו נוכל לצאת מסה מיד אחרי הצהרים. ונסבב ראשונה חלק מפאת מערב׳ וכל פאת צפון׳ וחלק מפאת מזרח שליחומת העירי עדי בואנו אל "שער האריות" אשר שם פסקנו את הסבוב הראשון, ומשם נלך להתבונן על טעמת הקברים העתיקות ושאר זכרונות קדומים אשר על דרך שכם. אנחגו הגברים — אמרתי אנכי — נתענג בהליכה כזאת; אך בעד שולמית והדסה טוב יהי׳ לקחת שני הטורים. רק חמור אחד נקה לנו; ועליו נרכב אנכי והדסה ונדב אתנו, חליפותי כי גם אנחנו נאהב את ההליכה יותר מההרכיבה. אתה נדב בני לא תוכל בעצמך לרכב על חמור? הלא לכם יש חמור -שאל אבי־יעקב- לנו לא יש חמור, לנו יש אתון׳ לשמשון יש חמור. שגי עגלי דמעות של שמחה והתפלאות נראו בבבות עיני אבי־יעקב בצאת המלה הזאת מפי הילד וימהר לחבקהו בזרועותיו וישקהו על מצחו ויאמר ז ראו נא מה גדול ועצום כח למוד שפת עבר בתור שפת־ אם לילדי המושבות. אנכי גם אנכי ידעתי כי איי לכם חמור; ובכ״ז מאשר כי בהלשון אשר הננו מדברים אין שם מיוחד למין הנקבה של החמור׳ לכן גם בעת דברי עברית לא דקדקתי בלשוני, והנה בא הילד הקטן הזה ויסטר על פי ....— אמרתי ליושבי המושבות, יען לנו העירונים כבד הדבר לע״ע, על כי רוב האמהות וילדיהן אינן יודעות עוד לדבר עברית, והיד, אם משפחה אחת תתאמץ ללמד את ילדיה לדבר רק עברית; לא יוכלו הילדים האלה להתרועע ולהשתעשע את יתר הילדים אשר כגילם. והדבר הזה, מלבד אשר קשה הוא במאד להילדים וגם לההורים, הנה יוכל עוד