Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 139

הייסדארף טירושלם שתי הצעות שינית בדבר התחלת ישוב הארץ, והן :א) להושיב כעשר טששחות ברק אשר קנה השר מונטיסיורי זיל עוד בשנת תרט״ו בסביבות יפו וימסרהו לאיש אחד מערבי והוא לא שם לבו עליו ויעלה שמיר ושית, ואשר■ לשי האמור למעלה הבטיח הרה׳ג כמוהר״נ אדלר להרב חיים לוריא להשתדל אצל השר מונטיפיורי ז״ל כי •תן את הנן הזה לחברת ישוב הארץ. ב> להושיב טיט פחות אחדות באדמת הכפר •קולוניא/ היא ■טיצא" הסמויה לירוישלם. שתי ה הצעות האלה בעיקר; מצאו חן בעיניו, ויישמה בטאד לראות כי זקרן אור תקוה. כי הרעיון הקדוש אשר הוא הוגה בו זה רבות בישנים יוצא לפעולה הרבה יותר מהר ויותר קל מאשר דמה. יישלח מהר העתקות שונות ממכתב הריז הויסדארף להגאון כמוהר׳א טטמאכער בגדידץ ולהגכירים ליעבערמאן בברלין ומענדא ולוריא בפשד׳א. והוא פנה מיד אל המציע להודע טמנו פרטים ובאורים עלאדות הצעותיו 1). אך ההצעות לא יצאו לפעולה מפני שני דברים. א) השר מונטיפיורי ז״ל במדת החסד אשר כוננה בלבו לא אבה להוציא את האיש אישר השיב בהק. פ) לב הנדיבים בארץ אשכנז רפה לרגלי המכתבים אשר הגיע לידם מאת אחדים מיושבי ירוישלם. ולכן עזר כגבר חלציו ויסעעוד בחורף הזה ברלינה לחזק את ידי ראשי הועד ולעודדם כי לא ירפו ידסלולא יאמרו נואש. 2> ולמען הראות לכל באי עולם כי לא שנה במשפטו, פנה עוד *I טמנתב ם־ט׳ על ותנאין ונז׳ מד׳ דחנינה ענת תרניה לד,רדה. 2> דה. לעין ד,רב ד.:ז׳ נמנתנו ב״המניד" גומר 3® תרכ׳ה. "אנכי מסיתי ׳:סעי ונםעתי לנויייןנימ’ הקיר הגדול, ובעודי עמד,ם הקצות׳ הנרדמים והבטיחו ל׳ "לעשות דבר, אך אחרי עבורי שבי לתידמתם ונאלמו דומיה. וכתבתי להם וקראתי ואי1 "עונה. תרדימה נמלה עליהם ולא יקיצו, ואנכי לא נחתי'ומנית• אל מקום אחר לדעת "רסיבה מעצבת רוח לענין זה. נודע לי נ• בעבור ואת נרפים אניס׳ ברלין מםני שחנט׳ 'יושלם ת״ו לא ’.מנימו לענין הזד.