Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 135

— 135 — כי יוכל להודיע בכל העתונים כי בית פקידות ארה״ק אשר באמשטרדם נכון לקבל את כל הכספים אשר ישלחו אליו לטובת החכרה׳ והכסף יעצר נידו. ובאשר תחל החברה לעסוק ביסוד המושכות, ימציא הוא את הכסף לידי האנשים באוה״ק אשר ראשי החברה יפקידו עליו. והד׳ח לוריא הנד פנה במכתב גם להגר צדק דוד קלאסען אשר קנה לו בסביבות יפו גן בית השלחין (באיארע), לשמוע את חות דעתי על אדות האפשריות ליסד מישבות. והוא ועוד איש אחד מעדת האשכנזים אשר עסק בגן השלחין הזה בעשית סיד, היטיבו לו "כי טיבה הארץ מאד, 'וכי יש בה אדמה לקנות וגם אין כל פחד מפני הפראים כבימים "מקדם־׳ ועי״ז נתרחבה ונתגדלה החברה במאד. ורבים מרבני ארץ אשכנז שטחו מאד עליה וינבאו לה עתידות טובות. ולמען תתפשט החברה גם בשאר ארצות מלאו את ירי הר״ר משה זאקם יליד אשכנז ותושב ירושלם יאשר בראשינה נמנה הוא למנגדי הרעיון ורק אחרי הוכחו מתועלתו שב להיות מתומכיו) לסכב בארצות שינות וליסד חברות ולמנות גבאים. בשנה שאחריה (תרכ״ב) הוציא לאור הרצודק את ספרו ׳דרישת ציון־ לחברת ארץ נושבת, המכלכל את המאמרים האלה : א) "דרישת ציוך המבאר מהות הגאולה העתידה עפ״י ראיות ברורות מן המקראות ומן הירושלמי. הספרי והזוה׳ק, ומדברי רבותינו בעלי הפשט כהרמב״ן דל ועוד.ב) •מעלתארץ נושבת מבאר את מעלת איי וגודל מצות ישיבה ועבודת אדמתה ע׳יי אחינו. ג) •מ אטד העבודה־ בו יבאר את דעתו ברבר הקרבת הקרבנות ותוכן כל הפלפולים אשר היו לו בנידון זה (כאשר הזכרנו למעלה) ובסופו דברי הרה״ח דיר לוריא מפפדא אשר דכר בעת התיסדות חברת ישוב א״י. — והנה המחבר השב בראשונה את ספרו זה כחלק מספרו "אמונה ישרה" חלק כ׳. אך בראותו כי אין לאל