Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896
- Date
- 1896-01-01
- Page
- Seite 136 (sequence 186)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4789469-6446785--0424-4792511- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
- 1313 י1ו להדפיס מ־ד את ספרו "אמונה ישרה", לכן הדפיס את ־מאמר הזה בעצמו ויקראהו בשם אמונה ישרה חלק ג,. מחירו קצב רק 5 ז״ג. והמוסיף על שכרו יהי׳ קודש לחברת ישוב ארץ ישראל.— על ספרו זה הסבים גם (ח־י שבט שנת תרכ״א) הרב הגאון מוהד׳ר יעקב צבי מעקלכנבורג דל אב״ד דק׳ק קעניגסבעיג והרה״ג מוהר״א גוטמאבער אב״ד דק״ק גרעדץ. והוא מצא לו מהלכים בכל תפוצות ישראל עד כי במשך שנתים נמכר כלו. ודבריו עשו רושש והתעוררות רבה על לבות כל קוראיו, וכפי הנראה התעורר על ידו גם הסופר הנודע ט. העסס אשר נטה מלפנים מאחרי לאטיות ישראל. לכתב את ספרו הנעלה "ראם אונד יערוזאלעם" אשר בו יעורר גם היא על לאומיות ישראל. ורעיון ישוב הארץ הלך הלך ומתפשט בין אחינו באשכנז וגם בארץ רוסיא ופולין.!) *I :הרד,,,: אב״ד דקיק ליסמא נתב להרצה״ק נדברים ואלד.! קבלתי שסרו ידדישת ציוך . . . וניאד שנוחת׳ נקרא־ נוי קריתיו ושניתיו והי׳ לי לשעשועים יום יום. מי יחן ויננמו דבריו המהירים היוצאים מעמק לבנו הטהור אל לבות נל נני עמנו כאשר ירדו הדרי לבי, אז ניבל לקוות במה ני יצמיה ד׳ צדקה יתהלה נגד בל רנוים, ראיתי הלנה נמסרו ונונדתי מעשה אשר קרה אותי זה שלש עימדו! שנה כאשר הייתי רב נעיר קראשנעיו״ן נבע דרך שם הרב הנדול מו׳ה יעקב ליב נ״י שהיי טרם נסעו לאה״קרב בקיק שאדעק ובעת ההיא חזר מאריק אל ארצינו על איזה ירחים עבור טובת אחיצו אנשי סולין המתגוררים שם, (הוא דרי״ל לעיו׳ שדי׳ זמן רב ראנ״ד בניד של חגאון, וכוי נטורייט אויעיבאך יאימר ד.” אחד מגדול י נעלי חקנלהשל עדת האשכנזים סד) והתאכסן הרב הניל בניתי יום ולילה א, ודברנו הרנה מחיבת האר׳ן הקדושה, ובתוך הדב־ים שאלתי את פיו "האם אין לאנימי א•׳ איזה דבר טקינל באיור, אופן ודרך יהי' גאי^” ב'נ"׳ ׳!־י• י»*',', באיי מיסיס אצל כלם כי בטרם יבא המשיח גאולה תהי׳ לנוע״י רשיון מלכי האומות ידה ויבנה בית מקדשנו כאשר הי׳ בימי בית ימני ונקריב קרבנית ואח״ב יתגלה מימיה צדקנו א"ס, את זאת יאיתי לרביד לכב־ד וזמענ״ת;"י למען ישביח לבכו ה»הוי בשמעו כי הכימי וצדיקי א׳ י משניבייש כלש לדכייי דיק״ים. ׳