Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 132

— 132 — באמרים כדומים ונבנדים בעתונים שינים אשר תוכנם רצוף באורים ערבים על אגדות רבותנו דל ואהבה טהורה לכל קדשי בני ישראל, וכמעט נחשב בסופר תמידי במכ״ע המגיה הלבנון והעברי, מעת צאתם לאזה וכן לחם תמיד בעט סופרים אשר בידו מלחמת ה׳ עם ראשי מתקני הרת ה׳ פיליפזאהן ונייגער. אך כל דבריו היו באמרי נעם ובסבלנות. אולם בכל דבר הנוגע לחכמת וטובת ישראל היו כל היהודים שדם בעיניו לטובה, והיה עומד בחליפות מכתבים עם הח׳יאסט וקרייצענאך.וכאשר נוסדה חברת כי״ח בפאריז מהד הוא לימד סניף להחברה הזאת בעירו ויקבץ בעדה כסף כאשר השינה ירו. ומלבד מאמריו בדברי תורה וחכמה כתב כםעש בפעם בהעתונים הנזכרים מאמרים גדולים לעורר את רעיון ישוב הארץ ולבאר בראיות והוכחות כי לביאת הגאולה הטקוה דרישה אתעדותא דלתתא, והחונה מוטלת על אחינו בני ישראל לקחת חלק במצות התלויות בארץ החסרים לנו לרוחניות נשטותנו לזכיתע״י שותפות כמקנה אחוזה. ויתאמץ להלהיב ולעורר את רעיון ישוב הארץ בין כל מפלגות בי.י עטנו בדברי חן וטעם המיוסדים על יעודי נביאנו ודרשות חז"ל< כן נדרשות וכן במאטריס גספרים מיוחדים.—ולא רק בדבר שפתים כי אם גם בפועל. בהונו ובאונו עמל ויגע להוציא לפעולות את רעיון ישיב הארץ. בשנת תר׳כ קרה לרבנו זה מקרה אשר על ידו הי׳ כפשע בינו ובין המות• וזה הדבר: בעודנו עומד ומתפלל בביהכ״נ אצל החלון אימר שם הי׳ מושכי, נפל קיר מהחומה אימר עמדה סמיך לכיהכ״נ, ואבניו נפלו דרך החלון על ראשו וירוצצו את גולגלתו. ■הרוסאיסאשר מהרו למקום הטעימה עצרו בעמל רב את מרוצת הדם. ויאלצו לנתח חתיכת עצם מהגלגלת.ובכ״ז אמרו נואש לחייו מסכנת הקדחת הבאה בעקב נתוח מסוכן כזה. אולם בחמלת הימם עליו לא באה לו כל קדחת. ומיד כאיטר חיתה המכה והלק הנתוח הי׳ עוד