Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 131

- 131 ׳חשן הטשפט", אך מסיבות •עינית לא עלה נידו להוציא לאור את סשח׳ חגדוילטיר אחר• צאת הדוגמא מצנו. ורק אחרי עכור שתים עשרה שנה כשנח תרט׳ו!) נדפסו שני חלקים משנו והחלק השלישי עורנו בכתובים ב־די בנו הרב וכו׳ כמוהרייל קאלישי כטהארן, *.ו כ־ עד יוטו האח-ון עסק בהשלמתו ועריכתו. ומעת צאת ספרו זה לאור עולם יצא שטו לתהלה נין גדולי רנני ארץ אשכנז. ורכים מרבניה מקרוב ומרחוק פגו אליו בשאלותיהם כדת והלכה, והיא לא איחר להשיב לכל אחר על שאלתו כסי רוח נינתו ושקול דעתי. בזמן קצר אחרי צאת לאור ספח .אכן בחן" (תו״ג) הוציא לאור את ספרו "אמינח ישרה" 3) חלק ראשון יחד עם באיר חדש על ספר קהלת ואיוב המכלכל מחקר עיוני בדת ואמונה הכנוי על אדני תוצאת חקירת חוקרי וחכמי עטנו הקרטונים. וספרו זה האוצר בו רעיונית נשגבים וכתיב בסגנון קל, נתפשט מאד בתסיצות ישראל אשר במסיא ופולין, וייטיב את נפשות הצמאים לרוות צטאונם כבאורים חניונים המתקבלים על לב. ומלבד הספרים אשר חבר והוציא לאור, כתב כפעם בפעם י1 "מאונים לטשיטט*. ו״משנה אחרונה* על דושן המשפט כרך אי וני ותא נאור רהב על כל דין ודין מני דוק ומשם« נדה תורת:• הקדושה לברר וללבן דנר׳ ראשונים ואחרונים לאמתה של הירד ונם פםקי דינים להלכה רניבעים טןבאר מ״ם ח״ם ׳*ל גדולי הדור ונלוו. לטו הדשות עם ׳שנית וה־אות «קום להכרעת הדין. כל אלד, ך,וברו יחדיו מן זעירא דמן הבריא עם׳ וירש בחרב «ויה שלמה קאל״מר זע־ל מילידי ק" ק לישא. קענינסגערנ ת־ט״ו פאליא. 2> הכתב יד הזה מובן להטים ובן הרב המדבר נכין ליתנהו לכל איש אשד ירצה להדטיטי. כלי תשלום . י] אמונה ישרה". הוא מהקר עיוני כדרכי הטיל׳טוטיא *וחבטת מה שאהל יטבע■ וכליה לו באיר׳ מקראות קשים ומאמרי ם־ליאה ונאור איינ ורוב קהלת. קראנזאשין ח־יג .